סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

עירוב תבשילין


"יום טוב שחל להיות ערב שבת, לא יבשל בתחילה מיום טוב לשבת" (ביצה טו ע"ב). האפשרות לבשל ולאפות מיום טוב לשבת היא ע"י הנחת עירוב תבשילין. מניחים פת ותבשיל מערב יום טוב, כדי לאוכלם בשבת. זוהי תקנת חכמים לפיה מתחילים את ההכנות לשבת כבר מיום חול, והבישולים ביום טוב הם רק השלמות. לטעם זה, מטרת העירוב הוא משום כבוד היום טוב. טעם אחר: משום כבוד השבת. "כדי שיברור מנה יפה לשבת, ומנה יפה ליום טוב" (שם).

הרמב"ם (הל' יום טוב ו, ב), שואל: "ולמה נקרא שמו עירוב?", ומשיב: "שכשם שהעירוב שעושין בחצרות ובמבואות ערב שבת משום היכר, כדי שלא יעלה על דעתם שמותר להוציא מרשות לרשות בשבת, כך זה התבשיל משום היכר וזכרון כדי שלא ידמו ויחשבו שמותר לאפות ביום טוב מה שאינו נאכל בו ביום, ולפיכך נקרא תבשיל זה עירובי תבשילין". הראב"ד משיג עליו ולפיו, פעולה זו נקראת עירוב, מפני: "שהוא מערב צרכי שבת על צרכי יום טוב לעשותם יחד", עם זאת שקיימת הבחנה ברורה בין מעמדה של שבת לבין יום טוב.

בפרשתנו אנו קוראים על אברהם אבינו, עליו נאמר: "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, ...אפילו עירובי תבשילין" (יומא כח ע"ב). מדוע צוין דוקא עירוב תבשילין, מבין תקנות החכמים? הראי"ה קוק, (אגרות הראי"ה ג עמ' צב), מסביר שייעודו של עירוב תבשילין הוא להבחין בין מדרגות הקדושה השונות שבין שבת ויום טוב - בין קדש לקדש: "וזאת היא כוונת חז"ל על גדולת חכמתו הקדושה של אברהם אבינו שקיים את כל התורה כולה עד שלא נתנה. שלא די שכל מה שתלוי בהבדלה שבין הגדרים היותר רחוקים זה מזה כמו בין הקודש ובין החול, והוא הדין בין הטמא ובין הטהור קיים לשמרם, אלא שהבחין גם כן בסדרי המדרגות שבין קודש לקודש. ואבוהון דכולהו הוא ההבדל שבין קדושת השבת לקדושת יום טוב, להעלות את קדושת השבת למעלה מקדושת יום טוב, שלפי פירושנו בדברי הגמרא, בנוי על זה העירוב תבשילין".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר