מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

שופר, צום, שינה בסוכה

מהנהגת טבי עבדו של רבן גמליאל, יש ללמוד שיש לישון בסוכה, תחת הסכך ולא תחת מיטה או כל חציצה אחרת (סוכה כא ע"ב). עולי הרגלים בירושלים הקפידו גם הם לישן בסוכה: "מעשה באנשי ירושלים שהיו משלשלין מטותיהן בחלונות שגבוהין עשרה טפחים ומסככין על גביהן, וישנין תחתיהן" (תוספתא סוכה [ליברמן] ב, ג). ביחס לאכילה נאמר: "אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה" (סוכה כה ע"א), ולהלכה נפסק (שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרלט, ב): "אין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי. אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה". שינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה.

יש מקומות בחו"ל בהם הקלו בשינה בסוכה בשל הקור והגשם, ויש שחששו מגוים או מגנבים (שו"ע סי' תרלט, ב ברמ"א; סימן תרמ, ד ברמ"א). אך ב"ה כאן בארץ ישראל,חששות אילו כמעט ולא קיימים, ועל כן דוקא בארץ ישראל, ניתן לקיים את מצוות השינה בסוכה בשלמותה.

מהי המשמעות הרוחנית של שינה בסוכה? הסביר מרן הרב צבי יהודה קוק: " 'בשבתך בביתך', מקיף מצבים שונים בחיי האדם, וכולל בהכרח שינה. בהלכות נדרים יש סברה שאדם יכול להתקיים כמה ימים בלי אכילה (רמב"ם הל' שבועות ה, ב), אבל: 'האומר שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין וישן לאלתר' (שבועות כה ע"א). אין מציאות שאדם לא יישן שלושה ימים רצופים. לכן זו שבועת שוא שאי אפשר לקיימה. הכרח השינה בסדר חיי האדם הוא שקובע את חיובה בסוכה. אנו מתקדמים מן השמיעה הפסיבית של השופר בראש השנה, אל השלילה הגדולה ביום כיפור, יום "שביתת עשור" כלשון הרמב"ם. וממנו מגיעים לדרגה עוד יותר עליונה של עבודת ה', במצב של שינה. ביום הכיפורים אנו שובתים מעניני העולם הזה, אבל נמצאים במצב של ידיעה והכרה, כשהאדם מתפלל ויודע שהוא צם. אבל בסוכות, אדם מקיים מצות ה' אף בחוסר ידיעה, גם בחלק חייו בו הוא משולל הכרה. האדם מקיים מצוה של עשיה, מצות עשה" (שיחות הרב צבי יהודה, מס' 20, סוכות, סעיף 3).