הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "דבר זה מחלוקת"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

תמורה כג ע"א

רישא סתם לן כרבנן, סיפא סתם לן כרבי! ומאי קמשמע לן - דפליגי רבי ורבנן. בהדיא קתני לה מחלוקת רבי ורבנן בסיפא: המפריש חטאת ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות - אחת מהן תקרב, ושניה תמות - דברי רבי, וחכמים אומרים: אין חטאת מתה - אלא שנמצאת מאחר שכיפרו בעלים, ואין מעות הולכות לים המלח - אלא שנמצאו מאחר שכיפרו בעלים! הא קמשמע לן - דבר זה מחלוקת רבי ורבנן.

1.
הגמרא מציינת שיש במשנה "רישא" ו"סיפא" ה"רישא" – כרבנן, וה"סיפא" – כ"רבי" [="רבי יהודה הנשיא"]. במשנתנו יש "רישא" ו"סיפא" בשני המקרים הראשונים במשנה. אחר כך יש מקרים נוספים שבהם מופיעה המחלוקת באופן מפורש – בשמם של "רבנן" ו"רבי".

2.
הגמרא מאשרת שהרישא כרבנן והסיפא כ"רבי" [יש דוגמאות נוספות בש"ס למצב זה שבא כמענה לתמיהה. "... אין, רישא כ... וסיפא כ..." - 9 מופעים בש"ס]. המיוחד בקטע זה שמדובר במשנה ב"סתם", שאין שם של תנא - גם לא "רבנן"/ "חכמים" [בחלק הראשון במשנה].

3.
ונראה לומר: כיון שמדובר ב"סתם משנה", שהכלל הוא שרבי יהודה הנשיא עצמו הוא זה שקבע איזו משנה תכתב כ"סתם" - על מנת לפסוק כמותה, לכן נראה שרבי יהודה הנשיא עצמו – בכך ש"סתם" גם כ"רבי" וגם כ"רבנן" - הוא פסק דין של ספק. לכן מובן מדוע הביטוי "דבר זה מחלוקת רבי ורבנן" הוא כמעט יחידאי בש"ס [והביטוי הכללי יותר "דבר זה מחלוקת [ד]רבי..." - 4 מופעים בש"ס].

3.1
אמנם ההלכה ברמב"ם - היא כ"רבנן".