הקדש שחיללו על שוה פרוטה
תמורה כז ע"ב
"אמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה – מחולל".
העיקרון בדברי שמואל הוא שחילול אינו צריך להתבצע בהכרח שווי כנגד שוויו. קביעת המחיר תלויה במבצע העיסקה, ולא בערך המקובל.
כעין סברה זו סובר שמואל בסוגיה נוספת, במסכת שבועות דף מג ע"ב:
"אמר שמואל: האי מאן דאוזפיה אלפא זוזי לחבריה ומשכן ליה קתא דמגלא, אבד קתא דמגלא - אבד אלפא זוזי".
באובדן אותו משכון זול איבד המלוה את כל הלוואתו, משום שהמשכון הושם מלכתחילה כנגד ההלואה כולה.
אלא שבדין המשכון החידוש רב הרבה יותר, כי לא היתה אמירה מפורשת כזו שהמשכון יהיה כנגד כל ההלואה. ואכן הרמב"ם והשולחן ערוך לא פסקו הלכה כשמואל באותו הדין. אולם בדין חילול הקדש על שווה פרוטה הלכה כשמואל, כי מסקנת סוגיתנו כמו גם סוגיות אחרות שלא נמצא מי שחלק בזה במפורש על שמואל.
