סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום – קנמון הכסיה הסיני

 

ת"ר: פיטום הקטרת, הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים של שבעים מנה, מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה, הקושט שנים עשר, קילופה שלשה, וקנמון תשעה, בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא קבין תלתא, אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיוריין עתיק, מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא; ר' נתן אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה. חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה. רבי שמעון אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. בורית כרשינה ששפין בה את הציפורן, כדי שתהא נאה. יין קפריסין ששורין בו את הציפורן, כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש" (כריתות, ו ע"א).

פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים]: פיטום (רקיחת) הקטרת כיצד? הצרי, והציפורן, והחלבנה, והלבונה כל אחד מהם משקל שבעים של שבעים מנה (מאה דינר). מור, וקציעה, שיבולת נרד, וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה. הקושט שנים עשר מנה, קילופה שלשה, וקנמון תשעה. בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא קבין תלתא [שלושה סאים ועוד שלושה קבים, חצי סאה]. אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיוריין עתיק [יין לבן ישן]. מלח סדומית מביאים רובע הקב. מעלה עשן, שהוא עשב שגורם שייתמר עשן הקטורת יפה כל שהוא. ר' נתן אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש בקטורת פסלה, שנאמר: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'". ואם חיסר אחת מכל סממניה, והקטירה חייב מיתה. ר' שמעון אומר: הצרי שהוזכר לעיל אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף, ולא עץ הקטף עצמו! ועוד, בורית כרשינה שהוזכרה, אינה חלק מהסממנים, אלא ששפין (משפשפים) בה את הציפורן כדי שתהא נאה. וכן יין קפריסין שהוזכר הוא זה ששורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה לצורך זה, אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש מפני הכבוד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: קנמון הכסיה הסיני    שם באנגלית:  Cassia, Chinese cinnamon    

שם מדעי:  Cinnamomum aromaticum
  
שם נרדף במקורות: קציעה, קדה, דרצינא


נושא מרכזי לעיון: לזהוי הקציעה.


הסממן קציעה שמנתה הברייתא "פיטום הקטורת" מוזכר כאחד מהבשמים שבישמו בגדי מלך בפסוק בתהילים (מה ט'): "מר ואהלות קציעות כל בגדתיך היכלי שן מני שמחוך". מפרש רש"י: "מר ואהלות קציעות - קידה מתרגמינן קציעתא". את הקציעה כבושם אנו מוצאים גם בשמה של השניה בבנות איוב שנולדו באחריתו. מספרת הגמרא (בבא בתרא, טז ע"ב): "ויהי לו שבעה בנים ושלוש בנות, ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך, ימימה שהיתה דומה ליום, קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה, קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא: שדומה לקרנא דקרש. מחייכו עלה במערבא, קרנא דקרש לקותא היא? אלא אמר רב חסדא: ככורכמא דרישקא במיניה, שנאמר: כי תקרעי בפוך". (1) מפרש רש"י: "כקציעה - מין בושם הוא". בדומה לקציעה גם קרן הפוך נמשלה לצמח הבושם כרכום (ראה במאמר "כורכומא דרישקא זביני לך").

זיהוי הקציעה איננו מוסכם על כל המפרשים והחוקרים אך אנו ננקוט בגישה הקיימת כמעט בכל התרגומים המזהה את הקציעה עם הכסיה. בתרגום השבעים התרגום הוא kasia ובוולגטה cassia. בפשיטתא קסיא ובתרגומים הארמיים קציעתא. במצרית השם הוא khisit. ראוי לציין את הדמיון בין השם קציעה וכסיה. לדעת י. פליקס נגזר שם בושם זה מהמילה kuei-ci בסינית שהיא קליפת קינמון הכסיה הסיני (להלן הוא יקרא "כסיה").

הכסיה הוא עץ ירוק עד הגדל בדרום סין, בנגלדש, וויטנאם, הודו ואוגנדה. גובה העץ הוא 10-15 מ' והוא בעל קליפה אפרפרה ועלים מאורכים קשים באורך 10-15 ס"מ שבצעירותם הם בגוון אדמדם. בדומה לקרובו הקנמון הציילוני קליפתו הריחנית משמשת בעיקר כתבלין. ניתן להשתמש גם בניצני הפרחים דבר שהיה מקובל בעת העתיקה על הרומאים ובימינו בעיקר בהודו. טעם הכסיה פחות עדין משל קרובו הקנמון הציילוני ומסיבה זו ערכו נמוך יותר והוא מכונה בשם "קנמון מזוייף". בכסיה מסירים את הקליפה מענפים שלמים או עצים קטנים ואילו בקינמון הציילוני הקליפה מוסרת מנצרים צעירים. מסיבה זו קליפת הכסיה עבה ובעלת מרקם קשה בהרבה מאשר קליפת הקינמון הציילוני דבר המקשה על טחינתה לאבקה.

לקציעה שמות נרדפים ואחד מהם הוא קדה. התרגומים הארמיים מתרגמים קדה לקציעתא. את הפסוק "וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין" (שמות, ל כ"ד) מתרגם אונקלוס: "וקציעתא מתקל חמיש מאה בסלעי קודשא ומשח זיתא מלי הינא". כך גם בתרגום יונתן: "וקציעתא מתקל חמש מאה מנין וכו'". רש"י מפרש: "וקדה - שם שורש עשב, ובלשון חכמים קציעה". באבן עזרא: "וקדה מהקבלה ידענו שהיא קציעה". כך גם מפרשים הרמב"ן והרד"ק בפירושו לתהלים (מה ט'): "קציעות, תרגום קידה קציעתא, והוא הנקרא בערבית ענבר".

שם נרדף נוסף הוא דרצינא. שם זה הוזכר פעם אחת בפירוש המשנה (שבת, סד ע"ב) "יוצאה אשה בחוטי שער, בין משלה ... וכל דבר שניתן לתוך פיה, ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת וכו'". מפרשת הגמרא: "וכל דבר שנותנת לתוך פיה זנגבילא, אי נמי דרצונא". רש"י: "דרצונא – קנמון". כותב הערוך: "פירש בתשובות דארציני, עצי סממנין הן, הבאים מארץ סין וחדין בטעמם ויבשים, ודומין לקנמון ... דארצינו לשון ישמעאל הוא ודומה לקליפי אילן, ואדום הוא, ובלשון נוצרי קיונמא והוא צינמומו". י. פליקס מסתמך על כך שמשמעות השם דרצינא בפרסית וערבית הוא עץ סיני על מנת לקבוע שדרצינא הוא קליפת הקינמון הסיני כפי שהיא נקראת בערבית. בכך הוא חולק על דעתו של לעף הסובר שדרצינא היא העצה של קנמון הקסיה הסיני ולא קליפתו.

קיימות הצעות נוספות לזיהוי הקציעה שאותן ריכז ז. עמר ב"ספר הקטורת" (עמ' 105-108).

 

   

קנמון הכסיה הסיני     מקור:  Franz Eugen Köhler

  מקלות קנמון  - קליפת כסיה      מקור

 

 


(1) פירוש: "וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת, וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ" (איוב מב, יג-יד), וכולן נקראו כך על שם יופיין: יְמִימָה שֶׁהָיְתָה דּוֹמָה ביופיה לְיוֹם, קְצִיעָה שֶׁהָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף כּצמח הבושם קְצִיעָה, קֶרֶן הַפּוּךְ אָמְרִי דְּבֵי [היו אומרים חכמים מבית] מדרשו של ר' שֵׁילָא: שֶׁדּוֹמָה לְקַרְנָא דְּקֶרֶשׁ [לקרן של חד-קרן] שקרניו יפות ביותר. מְחַיְּיכוּ עֲלָהּ בְּמַעַרְבָא [היו צוחקים על כך בארץ ישראל], הלא קַרְנָא דְּקֶרֶשׁ לְקוּתָא הִיא [קרן של קרש ליקוי הוא] אם אדם נראה כמוהו! אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּכוּרְכְּמָא דְּרִישְׁקָא בְּמִינֵיהּ [כמו כרכום של נרד שהוא מעולה במינו] ו"קרן" במשמעות: גינה, ערוגה של פוך. וראיה לדבר ש"פוך" עניינו תכשיט, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עיניך לשוא תתייפי" (ירמיה ד, ל)".


 


מקורות עיקריים:

יהודה פליקס, עצי בשמים יער ונוי: צמחי התנ"ך וחז"ל. עמ' 107-112.
זהר עמר, ספר הקטורת. עמ' 105-108.


 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

  
כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר