סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 770
 

"חתיכת חלב וחתיכת חולין – אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה...ר"ש אומר שניהם מביאים חטאת אחת"

כריתות כג ע"א

הקהילות יעקב במס' שבועות סימן ד' מקשה איך ר"ש אומר ששניהם מביאים חטאת אחת בתנאי, אמנם אחד מהם חייב על אכילת החלב אבל אין כאן ידיעה ודאית והרי למדנו שאשם ודאי אין צריך ידיעה אבל חטאת ודאי שצריך ידיעה לפני הבאת הקורבן ונלמד מן הפסוק או הודה אליו חטאתו אשר חטא, ומוכח לכאורה שר"ש סובר שמחטאת גם לא צריך ידיעה, מביא הסטייפלר שמישהו שאל קו' זו את החזון איש והח"א ענה שבוודאי גם ר"ש סובר שהידיעה מעכבת בהקרבת החטאת, אלא שהוא סובר ששנים שחטאו ונודע לנו ידיעה וודאית שבין שניהם נעשתה העבירה שחייבים עליה חטאת, גם זה נחשב לידיעה, ולאחר מכן מביא הקהילות יעקב שבנו הג' ר"ח קנייבסקי שליט"א הבין שכך מפורש להדיא בהשמטות לשיטה מקובצת אצלנו בדף כב: אות כג, ומביא שם השיטה שלכ"ע בחטאת צריך ידיעה בתחילה וזה שנודע שבין שניהם יש חיוב להביא קורבן זה נקרא ידיעה ואילו רב יוסי חולק וסובר שלא נקרא ידיעה כיוון שלא ידוע מיהו החוטא.

והקהילות יעקב מסביר את הטעם שאותם בוודאי שצריך ידיעה אלא שנחלקו בכוונת ההלכה הזאת שלהקריב חטאת צריך ידיעה שהוא חטא, רב יוסי סובר שזה דין על הגברא, שאין הגברא מתכפר אם הוא לא יודע בוודאי שהוא זה שחייב בכפרה, וכאן על אף שיודעים שבין שניהם נאכל האיסור וחייבים להביא חטאת. אבל אין כאן ידיעה וודאית אצל הגברא שהוא צריך להביא אז סובר ר"י שזה לא נקרא ידיעה להבאת חטאת להתכפר, ורבי שמעון סובר שהידיעה אינו דין בגברא ובכפרה של הגברא, אלא זה דין מדיני הקורבן, אין דין להקריב קורבן חטאת אם אין לנו ידיעה ברורה שצריך להביא את הקורבן הזה. ואם יש לו לאדם ספק אם הוא חטא או לא אז הוא לא יכול להביא את הקורבן, כי אין כאן דין של קורבן על חטא וודאי, אבל באופן שבין שניהם וודאי נעשתה עבירה, ואחד מהם חטא ואיך שלא יהיה על ידי התנאי שמתנים הקורבן יהיה קרב עבור מי שחייב בוודאות, להביא חטאת, נמצא שהקורבן בא על חטא מבורר, על חטא שוודאי צריך להביא קורבן, אלא שלנו לא ברור מיהו האדם שצריך להביא, וכיוון שבדין הקורבן לא חסר ויש ידיעה וודאית שהקורבן מוקרב על חטא מבורר שצריך להביא קורבן לכן זה נקרא ידיעה