הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "סוגיא כוותיה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות ו ע"א

והרי תרומת הדשן, דנעשית מצותה ומועלין בה! משום דהוי תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדים. 

1.
הגמרא יוצאת מנקודת הנחה שיש מעילה בתרומת הדשן גם אחרי שנתקיימה מצותה.

2.
וכך פוסק הרמב"ם הלכות מעילה פרק ב הלכה יד:

דשן המזבח החיצון בין קודם הרמת הדשן בין אחר הרמה מועלין בו.

3.
כסף משנה הלכות מעילה פרק ב הלכה יד

דשן מזבח החיצון וכו'. בפ"ב דמעילה דף ט') אתמר הנהנה מאפר תפוח שעל גבי המזבח רב אמר אין מועלין בו ור"י אמר מועלין בו לפני תרומת הדשן כ"ע לא פליגי דמועלין בו כי פליגי לאחר תרומת הדשן וידוע דהלכה כר"י.
ובפ' ב"ש (דף מ"ה) וברפ"ג דמעילה דף מ"ו) קאמר סתם גמ' דתרומת הדשן אע"פ שנעשית מצותו מועלים בו:

ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק כרבי יוחנן נגד רב [בסוגיה במסכת מעילה]. והוא מוסיף שיש סוגיות בש"ס שאומרות ב"סתם" כדעתו של רבי יוחנן.

3.1
מעניין שהוא לא מפנה גם לסוגייתנו.

4.
ויש לשאול: מדוע ה"כסף משנה" מביא שני נימוקים לפסיקת הרמב"ם?

5.
ונראה לומר: הכלל שהלכה כרבי יוחנן נגד רב הוא כלל שנקבע על ידי האמוראים האחרונים [רבא – רב פפא – רבינא], ואילו הכלל שפוסקים לפי דעה ש"סוגיה כוותיה" [כשיטה מסויימת] ובסוגייתנו כרבי יוחנן – הוא כלל שנקבע על ידי "עורך הגמרא" [שהוא סידר את הסוגיות בגמרא]
לכן ה"כסף משנה" מתכוון ללמדנו שלפי שתי שיטות הפסיקה ההלכה בסוגייתנו היא כרבי יוחנן.