הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "סתם משנה - רבי מאיר"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות יד ע"א

"מתני'. יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ארבעה חטאות ואשם אחד: טמא שאכל חלב והיה נותר מן המוקדשין ביוה"כ; רבי מאיר אומר: אם היה שבת והוציאו - חייב; אמרו לו: אינו מן השם.
גמ'. נימא אית ליה לר"מ איסור חל על איסור! נהי דאיסור חל על איסור לית ליה, איסור כולל ואיסור מוסיף אית ליה; טהור מעיקרא לא אסור אלא בחלב, הוה ל....

1.
במשנה יש מחלוקת בין תנא קמא לרבי מאיר. הגמרא דנה בשיטת רבי מאיר [ראה "מתיבתא" הערה ], ומסבירה שהוא באמת סבור "איסור חל על איסור לית ליה".

2.
הפרשנים מסבירים שדעתו של רבי מאיר לא היה ידועה ולכן ניסו לדייק ממשנתנו שהוא מצטרף לדעות שסוברות ש"איסור חל על איסור", והגמרא דוחה הוכחה זו, וטוענת, שיתכן שאמנם הוא סובר ש"אין איסור חל איסור" [באופן רגיל]. בכל אופן נשאר לשאול מיהו "תנא קמא"? בדרך כלל אומרים שהוא "רבי יהודה" בר מחלוקתו הקבוע של רבי מאיר.
בכל אופן הגמרא מסבירה שגם רבי מאיר מודה בסוגייתנו שחייב בכל החטאות מפני שמדובר במשנתנו במקרים בהם כולם מודים שאיסור חל על איסור: ב"איסור כולל" וב"איסור מוסיף".

3.
ונראה להסביר: מבנה המשנה נחשב מיוחד, מפני שבדרך כלל רבי מאיר מופיע בתחילת המשנה ורק אחריו מוזכרים "חכמים", ולכן נראה לומר שרבי יהודה הנשיא בכוונה פוסק כאן כרבי מאיר [בכך שהוא מזכירו בסוף המשנה – כך נראה לפי כמה מבעלי הכללים] למרות שדעתו היא דעת יחיד נגד רבים שהם חכמים, ולכן ברור מדוע הגמרא דנה בדעתו של רבי מאיר.

4.
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יד, הלכה יח:

כבר ביארנו שאין איסור חל על איסור אלא אם היו שני האיסורין באין כאחת או שהיה איסור מוסיף או איסור כולל, לפיכך יש אוכל כזית אחד ולוקה עליו חמש מלקיות, והוא שהתרו בו בחמשה איסורין שנתקבצו בו, כיצד כגון טמא שאכל כזית חלב שנותר מן המוקדשים ביום הכפורים לוקה משום אוכל חלב, ומשום אוכל נותר, ומשום אוכל ביום הכפורים, ומשום טמא שאכל קדש, ומשום שנהנה מן הקדש ומעל.

5.
גם בהמשך הדף יש דיון מיוחד לגבי רבי מאיר, ואומרים הפרשנים בגלל שהמשנה היא "סתם משנה", והכלל הוא ש"סתם משנה – רבי מאיר". ראה ב"מתיבתא", דף יד עמוד ב, הערה א.