סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הכללים: "הלכה כרבי יוסי"; "מדשקיל וטרי אליביה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות יז ע"א


"אמר רבא: מכלל דפליג בחדא, דתניא: הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת, בהעלם אחת - חייב, בשתי העלמות - פטור; רבי יוסי אומר: בהעלם אחד ברשות אחד - חייב, בשתי רשויות - פטור; דר' גמליאל כת"ק, ור' אליעזר כרבי יוסי

 

1.
לגבי הדין בברייתא יש דיון מורחב במסכת שבת

2.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פ עמוד א:

תנו רבנן: הוציא חצי גרוגרת, וחזר והוציא חצי גרוגרת, בהעלם אחד - חייב, בשתי העלמות - פטור. רבי יוסי אומר: בהעלם אחד לרשות אחד - חייב, לשתי רשויות - פטור.
אמר רבה: והוא שיש חיוב חטאת ביניהם. אבל כרמלית - לא.
אביי אמר: אפילו כרמלית, אבל פיסלא לא.
ורבא אמר: אפילו פיסלא.
ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: רשות שבת כרשות גיטין דמיא.

3.
מגיד משנה הלכות שבת פרק יח הלכה כד:

הוציא חצי שיעור וחזר והוציא חצי שיעור וכו'. שם ת"ר הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחת חייב בשתי העלמות פטור ר' יוסי אומר בהעלם אחת לשתי רשויות פטור לרשות אחת חייב אמר רבא והוא שיש חיוב חטאת ביניהם אבל כרמלית לא אביי אמר אפי' כרמלית אבל פסלא לא רבא אמר אפי' פסלא. ורבינו פסק כר' יוסי משום הנך אמוראי ופסק כרבא להחמיר משום דאביי ורבא תלמידיו הוו זהו דעתו ז"ל. ופי' והוא שיש חיוב חטאת ביניהן ששתי רשויות הרבים אלו מופסקות ברה"י שהזורק מאחת מהן לאותו רשות חייב חטאת:

ה"מגיד משנה" מסביר שהרמב"ם מכריע כרבי יוסי והנימוק הוא "משום הנך אמוראי".

קודם לכל נראה לי שיש טעות גירסא בדבריו, שכתב בתחילת דבריו "ופסק כרבא", וצריך להיות "רבה" – כבגמרא, שם, במסכת שבת. ולפי זה הביטוי "משום הנך אמוראי" הכוונה לרבה; אביי ורבא שהסבירו את דעת רבי יוסי.

4.
זאת אומרת, שהלכה כרבי יוסי, כי שלושת האמוראים דנו בדבריו [מתאים לכלל שהלכה כאותה דעה "דשקיל וטרי אליביה"].

5.
ולגבי המחלוקת בין שלושת האמוראים הרמב"ם פוסק כרבא על פי הכלל הפשוט שהלכה כרבא ואביי נגד רבם – רבה [ובלשון ה"מגיד משנה": "משום דאביי ורבא תלמידיו הוו"], והלכה כרבא נגד אביי.

6.
ה"אור שמח" מעיר שבמסכת בבא בתרא [דף נה עמוד א-ב] משמע שגם רבי יוחנן פוסק כרבי יוסי.

7.
ויש להעיר: בסוגייתנו [כריתות דף יז] משמע מרבא עצמו שרבן גמליאל פוסק כתנא קמא ורבי אליעזר כרבי יוסי.

7.1
ונשאלת השאלה:
כללי ההכרעה בין התנאים הללו הם כך:
רבי יהושע ורבי אליעזר – הלכה כרבי יהושע – "הליכות עולם", עמוד רלא
רבי יהושע ורבן גמליאל – הלכה כרבן גמליאל – "הלכות עולם" עמוד רלא

מהנ"ל נובע, שרבי אליעזר ורבן גמליאל – הלכה כרבן גמליאל. ואילו בסוגייתנו משמע שרבן גמליאל פסק כתנא קמא ומדוע הרמב"ם פסק כרבי יוסי?

7.2
אלא שיש לומר כלל מוסכם: כאשר האמוראים דנים בדברי תנאים, הרי שכללי ההכרעה הם כפי שמתחייב ממחלוקת האמוראים ולא ממחלוקת התנאים.

8.
ועוד שתי הערות:

8.1
הדיון לעיל לגבי ההלכה כרבי יוסי לא מזכיר את הכלל ש"הלכה כרבי יוסי" משום שנימוקו עימו. מפני שלפי רוב השיטות כלל זה נכון רק כאשר רבי יוסי חולק על תנא יחיד ולא כאשר הוא חולק על "תנא קמא", שהוא כאילו "רבים".

8.2
הערה נוספת: בסוגייתנו נאמר "דר' גמליאל כת"ק, ור' אליעזר כרבי יוסי." איך יתכן שרבי אליעזר שהיה רבו של רבי עקיבא שהיה רבו של רבי יוסי סובר כרבי יוסי [שהיה תלמידו של תלמידו]?
אלא יש לומר שהברייתא עם המחלוקת של תנא קמא ורבי יוסי היתה ידועה כבר בזמן קדום יותר ובלי השם של רבי יוסי

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר