סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

ריפרוף מהיר על הדף / ארנון סגל

מסכת כריתות דף יז

מדור שבועי המתפרסם בימי חמישי בעיתון "מקור ראשון"


בסוף הדף הזה כבר לא תוכלו לומר שום דבר ודאי על אף עניין שהוא * לא ברור כאן מי בכלל מקשה על מי, והסוגיא מסופקת אפילו בשאלה מהו ספק ראוי * ברוכים הבאים לפרק "ספק אכל חלב", שבו מסופר מה קורה למי שהספקות אוכלים אותו, ממש זוללים

כל הדמויות הבאות, שסימן שאלה גדול מרחף מעל עצם הווייתן, מתחייבות להביא קרבן המכונה 'אשם תלוי':

אדם שממש לא יכול לשחזר אם טעם חֵלֶב או לא, ובנוסף מתלבט בשאלה אם בחלב הזה, שאולי אכל ואולי לא, היה שיעור חיוב בקרבן (כזית) – או שבעצם לא. רוצים דוגמא נוספת? אין בעיה: מי שלפניו היתה מונחת חתיכת חֵלֶב, וממש בסמוך לה חתיכה שומנית הדומה לראשונה כמו שתי טיפות שומניות. הוא ערך ביניהן הגרלה, התייעץ עם חבר טלפוני ומה לא, ובכל זאת לא הצליח להכריע בשאלה מי היא מי. בסוף אכל את אחת מהן, ואכן אכל אותה בגדול, מפני שהוא מתחייב בכך באשם תלוי.

נוסף לרשימה המפוקפקת והמפקפקת גם מי שבטוח במיליון אחוז שעשה מתישהו איזו מלאכה, אבל בשום אופן לא מצליח לשחזר אם זה היה בשבת או שמא ביום חול. על כל אלו ועוד מביאים אשם תלוי, שהוא איל תמים למראה שמביאים מי שחשים רגשות אשם (תלוי) על מעשה שלא בטוח שעשו.

אם אכל פעמיים חלב, ובין חתיכה לחתיכה נזכר פתאום ששמע פעם שיעור על כך שאכילת חלב נחשבת ביהדות כמעשה פסול ושלילי, ואולם איכשהו זה שוב פרח מזיכרונו, והוא כשל פעם נוספת בבליעת חלב, מביא על כל חתיכה וחתיכה חטאת נפרדת. באותה מידה הוא מביא שני אשמים תלויים זה לצד זה, במקרה שבו אכל משהו שנראה כמו חלב ויש לו טעם של חלב ולאחר מעשה הסתפק אם זה באמת חלב – אבל, אבוי, כעבור דקותיים חזר שוב על הסאגה הזאת (אכילת משהו שאולי היה אסור לו להכניס לפה). בן אדם קל דעת שכזה רצוי שיצטייד כבר מעכשיו בשני אילים ויפנה להסדרת חובותיו במקדש.

אם זלל בבת אחת (ובלי לחשוד שיש כאן משהו, איך לומר, קצת בעייתי), מנה שהיתה מורכבת מחֵלב ודם ונותר (קרבן שנותר לאחר תום הזמן המוקצב לאכילתו) ופיגול (קרבן שחשבו לאכול אותו מעבר לזמן המותר או מחוץ לשטח המותר לאכילתו), חייב על כל אחד ממרכיבי המאכל קרבן חטאת נפרד. באותה מידה גם מי שמסתפק לפתע אם מה שסיים זה עתה לאכול בצלחתו לא היה במקרה איזה פיגול ברוטב חלב ודם עם קמצוץ נותר, מתחייב בכך להביא המון אשמים תלויים וחביבים, על כל אחד ואחד מהמעשים שלא ייעשו שעשה.


גמרא: על החלב המדובר במשנה (שלא בטוח שהיה בכלל), מסביר רב אסי שבכל אופן ניתן לומר שבחתיכה אחת עסקינן, מפני שגם אדם שמתלבט לגבי זהות חתיכה מסויימת שאכל, עלול לדעתו להתחייב באשם תלוי. חייא בר רב, לעומתו, סבור שהמשנה עוסקת במעין רולטה רוסית: יהודי ישראלי שאכל חתיכה אחת מתוך שתיים, שאחת מהן היתה של שומן, ואילו השניה – אתם כבר בטח מנחשים לבד (נכון, חלב), ורק במקרה כזה יתחייב.

הקשה רב הונא על רב אסי, או שמא היה זה חייא בר רב שהקשה על רב אסי: הרי בחלקה השני של המשנה מדובר בשתי חתיכות שאכל אחת מהן, ואם כך מותר להניח שגם ראש המשנה דן בשתי חתיכות ולא באחת (כי במקרה כזה לא חייבים לדעתם באף אשם)! נזף רב בבנו ובקושיותיו (או שמא היה זה ברב הונא, שהרי הגמרא לא סגורה מי המקשן): "אל תקשו קושיות שאתם בעצמכם מסוגלים להשיב עליהן. ברור שהוא יתרץ שגם אם סוף המשנה מדבר בשתי חתיכות, ראשה דן בחתיכה אחת".

הקשה אביי: והרי רבי אליעזר אומר שמי שאכל חלב של כוי חייבים על כך אשם תלוי. כוי הוא איל המופלון, יצור שהגמרא אוהבת לשלוף בכל פעם שדנים בענייני ספקות, שלא החליט עדיין אם הוא חיה (שחֶלְבּה מותר) או בכלל בהמה (שחֶלְבּה אסור). זה מאוד קשה, מכיוון שהכוי הוא יצור המופיע בדרך כלל בחתיכה אחת, ובכל זאת מתחייבים בעניינו באשם (טוב, תלוי)! ואולם מיד דוחים זאת מכל וכל, מפני שזו רק דעתו של רבי אליעזר, המחייב אשם תלוי גם מי שכשל באכילת חתיכה אחת ויחידה, אך אין הלכה כמותו.

ועוד הקשה אביי: מי שבעלה מת בלי בנים, אבוי, ונישאה לאחיו כדין הייבום, אך באופן מפתיע לאחר ששה חודשים ומשהו נולד לה בן. משום מה לא ברור אם זהו תינוק שנולד בזמנו, ומוצאו הגנטי מהאב הראשון המנוח (ואם כך עברה על איסור מפורש להינשא לאחי בעלה שלא למטרות ייבום), או פג שנולד בחודש השישי, שמשתייך לאחיו המייבם (ואז הכל בסדר, לפחות מבחינה הלכתית). ברור שעל הזוג להיפרד, אך על כל פנים חייבים באשם תלוי. וזאת על אף שהתינוק המסופק הוא בעצם חתיכה אחת (בדרך כלל)! ומשיבים: טוב, זו שיטת רבי אליעזר שאנחנו כבר מכירים את עמדתו בנושא חתיכות.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר