מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
טוהר המידות- והייתם נקיים מה' ומישראל
"מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקיא (=שני שקים) מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה, ונקבוה עכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא, ובא לפני רבי. שעה ראשונה אמר לו: המתן, שניה אמר לו: המתן, שלישית אמר לו: המתן, רביעית אמר לו: המתן, חמישית אמר לו: צא ומוכרה בשוק". ניתן להסביר שההוראה הייתה שימכור לגוי, אך אם ההוראה שימכור לישראל, מדוע שלא יקח לעצמו? תשובת הגמרא: "משום חשדא. דתניא: גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק, פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן. גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק, מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן, משום שנאמר: "והייתם נקים מה' ומישראל" (במדבר לב, כב). (פסחים יג ע"א).
משה רבנו נתן דין וחשבון מפורט על כל הוצאות בנית המשכן: "אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם, הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן" (תנחומא, פקודי סימן ז). להלכה פוסק הטור (יורה דעה סימן רנז): "גבאי צדקה הכשרים אין מדקדקין אחריהם, ומכל מקום כדי שיהיו נקיים מהשם ומישראל טוב להם שיתן חשבון". על כך כתב הרב יואל סירקיס, הבית חדש, (שם): "זה לא נמצא בפוסקים. אולי למדו ממשה רבנו ע"ה שנתן חשבון בנדבת המשכן, כי מי כמוהו נאמן ביתו, ונתן חשבון כדי שיהיה נקי מה' ומישראל".
בית אבטינס היו ממונין במקדש על הקטורת, אך "לא יצאת מהן אשה מבוסמת מעולם, ולא עוד אלא כשהיו נושאין אשה ממקום אחר היו פוסקין על מנת שלא תתבסמי, כדי שלא יאמרו מפטום הקטרת הן מתבסמות. לקיים מה שנאמר: 'והייתם נקיים מה' ומישראל'". (תוספתא יומא ב, ו).
כך הם דבריו הנפלאים של החתם סופר (שו"ת חלק ו - ליקוטים סימן נט): "כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. ...ויותר אפשרי לצאת ידי החוב הראשון היינו ידי שמים, יותר הרבה ויותר מלצאת ידי הבריות, כי הם חושבים מחשבות זרות".
שקיפות ואמינות, טוהר המידות כלפי הבריות וכלפי שמים- כך מכל אדם, ובודאי ממנהיגי ציבור.
