הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רבא ורב אשי" - סדר הדורות

מעילה ג ע"ב

אמר רב גידל אמר רב: זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה בקדשי קדשים, ואינו מביא לידי מעילה בקדשים קלים. יתיב אביי וקאמר לה להא שמעתא, איתיביה רב פפא לאביי: השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה - לא קדש את הלחם; שחטה עד שלא קרמו פניה בתנור, ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת מהן - לא קדש הלחם, שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה - קדש הלחם, אלמא פיגול מייתי לה לידי מעילה! אישתיק.
כי אתא לקמיה דרבי אבא, אמר ליה: בזריקה
אמר ליה רב אשי לרבא והא אמר עולא: קומץ פיגול שהעלו לגבי מזבח - פקע פיגולו ממנו, וקמיצה היינו שחיטה! אמר ליה: איסורא דמייתי לידי פיגול.

1.
אביי דן על דינו של רב גידל. לא מוזכר בסוגיה בפני מי הוא דן. בפשטות הוא דן עם תלמידיו.

2.
רב פפא – תלמידו של אביי – מקשה עליו.

3.
אביי שתק על קושייתו של רב פפא וכשבא אביי לפני רבי אבא הרי שרבי אבא יישב את קושיית רב פפא.

4.
ויש מקשים: לא מקובל שחכם יציג לפני חכם אחר מה שהקשה לו תלמידו. וכנראה שבעובדה שאביי שתק לתלמידו לא בא ללמד שלא ידע התשובה, אלא בגלל שלא חש צורך לענות [כך משמע מתוס' בבבא בתרא דף סב עמוד א].
ויש אומרים שרבי אבא הוא "רבא".

5.
כמו כן מוזכר בסוגיה שרב אשי דיבר עם רבא, ולא מתאים מבחינת "סדר הדורות" ולכן יש אומרים שמדובר ב"רבה" וברב אשי הקדמון שחיו באותה תקופה.

6.
ונראה שיש לומר כך: אביי בא בפני רבא, ורבא תירץ את קושיית רב פפא ואז רב אשי הקשה על רבא. ואין הכוונה שרב אשי הקשה בפני רבא עצמו [שהרי לא חי בימיו], אלא הכוונה היא, שרב אשי דיבר עם רב פפא [רב פפא חי אחרי אביי ורבא ובדור שלפני רב אשי] ורב אשי הקשה על רבא בפני רב פפא, ולפי זה נראה, שלשונות הסוגיה מתיישבות.