מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

ריש לקיש וחזרה בתשובה

"יום אחד שחה ר' יוחנן בירדן, וראה אותו ריש לקיש וחצה את הירדן אחריו. אמר לו ר' יוחנן: כוחך לתורה. אמר לו ריש לקיש: יופיך ראוי לנשים. אמר לו ר' יוחנן: אם תחזור בך, אתן לך את אחותי שהיא יפה ממני. קבל עליו ריש לקיש. כשרצה לחזור ולהביא את בגדיו, לא היה יכול. קרא ושנה עד שנהיה אדם גדול" (בבא מציעא פד ע"א [מתורגם]). על הליך התשובה שלו מסופר: "בן עזאי אומר: תדע לך כח התשובה. בא וראה מר' שמעון בן לקיש שהיה הוא ושני רעיו בהרים, גוזלין וחומסין כל אשר יעבור עליהם בדרך. מה עשה ר' שמעון? הניח לשני רעיו שודדין בהרים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו בצום ובתפילה, והיה משכים ומעריב לבית הכנסת לפני הקב"ה, והיה עוסק בתורה כל ימיו ובמתנות עניים ולא שב על מעשיו הרעים עוד, ונתרצית תשובתו" (פרקי דרבי אליעזר, פרק מב).

רבנו תם (תוס' ד"ה אי) מדייק מדברי ר' יוחנן אל ריש לקיש- חזור בך: "מתחלה ידע הרבה, אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועסק בלסטיות. מדקאמר: 'אי הדרת בך' משמע להיות כבתחילה, ולא תפרוק עול תורה מעליך". אכן ריש לקיש מצטט מסורת מאבותיו (שבת קיט ע"ב). חזרה בתשובה, היא למקום בו היה בעבר, אותו שפרק עול תורה ומצוות.

המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התשובה פרק ב) מסביר ש"גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם" (יומא פו ע"ב), שכל אדם נברא בלא חטא כלל, ושהוא חוזר בתשובה הוא שב לנקודת ההתחלה שלו עצמו ללא חטא, וזו הרפואה לעולם. חזרה בתשובה היא לא מושג יחסי לכל אדם, בהתאם למצבו הרוחני בשלב מוקדם בחייו, אלא היא תואמת לכל אדם מעת לידתו.

לדברי הרמב"ם (הל' תעניות ה, א-ב), מטרת ימי הצומות על חורבן בית המקדש נועדו "לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ...שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב". גם כאן, מחשבות והרהורים על סיבות החורבן, והלמידה משם ולדורות, יקדמו את החזרה למצב הראשוני האידיאלי שהמקדש על מקומו, ועם ישראל יושב לבטח בארצו.