סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 775
"רב אחא בר יעקב אמר משום ישוב ארץ ישראל"
תמיד כט ע"ב
הטעם שלא התירו לכרות עצי המערכה מעצי זית וגפן אמרה הגמ' משום ישוב א"י וקשה מדוע לא נאמר הטעם שמפורש בתורה "כי ממנו תאכל" "ואותו לא תכרות" ועוד נאמר בברייתא שהיו רגילים להביא לעצי המערכה במרביות של תאנה ושל אגוז וכו' וגם כאן הכריחה הגמ' שמדובר בכאלה שאינם עושים פירות משום ישוב א"י. ובבאר-שבע הקשה דדבר תימה הוא, דאמאי לא יהיה אסור בתאנה דעבדא פירי משום לא תשחית את עצה, דהא בפרק החובל משמע בהדיא דהאי קרא אפילו שלא במצור משתעי, כדאמרינן התם א"ר חנינא לא שכיב שיבחא ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמנא. ותירץ הב"ש ושמא י"ל דלצורך מצוה גדולה כי הכא מותר. והגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א דחה זאת בטענו דודאי גם אם הוי לצורך, מכל מקום אם אפשר בעצי סרק שוב מקרי דרך השחתה, ורק בגונא שהצורך הוא יותר גדול, כגון במעולה בדמים אז לא מקרי השחתה. והראיה דבשעת מלחמה לא התירו עצי פרי כשיש עצי סרק אף דהוי לצורך, ורק כשאין עצים אחרים התירו משום סכנה. ולכן אמר הגאון שליט"א דאיירי שאין עצים אחרים ומכיון שהמערכה הוי מצוה רבה לכן התירו. בדובב מישרים (ח"א סי' קל"ד) כתב לפי מה שהובא בתוס' בע"ז (י"א ע"א) בד"ה "עוקרין על המלכים". דמשום בל תשחית ליכא דכיון דלכבודו של מלך עושין כן, אין כאן השחתה. אם כן דהותר לאו דבל תשחית מפני כבודו של מלך בו"ד, מכל שכן לפני כבודו של ממה"מ הקב"ה בודאי הותר לאו דבל תשחית, ומשום הכי מביאין מרביות של תאנה למערכה.
(שערי אבי גדור)
