הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תנן"

מעילה טו ע"א

/תנן: קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה! מדרבנן.
קדשי קדשים ששחטן בדרום - מועלים בהן! מדרבנן.
תנן: הנהנה מן החטאת כשהיא חיה - לא מעל עד שיפגום, כשהיא מתה - כיון שנהנה כל שהוא מעל! מדרבנן.
 

1.
הגמרא מקשה משלוש משניות. המשנה הראשונה היא בסוגייתנו ולכן הפתיחה לקושיה היא בביטוי "תנן". ביטוי זה שמוזכר בלי מילות קישור נוספות כגון "תנן התם" וכד' משמעותו, שהקושיה היא מהמשנה האחרונה שלפני הסוגיה המדוברת.

2.
גם הקושיה השלישית פותחת בביטוי "תנן", והקושיה היא ממשנה בדף יח [בתחילת הפרק הבא], וקשה על הכלל ש"תנן" הוא פתיחה למשנה בסוגיה האחרונה שנלמדה.

2.1
ונראה לומר: כיון שמדובר באותה מסכת ובקושיות ברצף הרי שהגמרא השתמה בביטוי "תנן".

2.2
אולם בכל זאת יש להקשות: מדוע הקושיה השניה מהמשנה הראשונה במסכת [בדף ב] לא נפתחת עם ביטוי פתיחה של "תנו התם"; או "והתנן" [וגם לא ב"תנן" סתם כמו בקושיה השלישית]?

2.3
וראה ב"עדי נוסח" שמביא גירסאות שלא מופיעה בהן הקושיה השניה בסוגייתנו.