סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: רבי עקיבא ותלמידיו

מעילה כב ע"א


נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו, או שאמר, פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה - מעל, דברי ר"ע.
וחכמים אומרים: עד שיוציא את כל הכיס,
ומודה ר"ע לחכמים באומר פרוטה מן כיס זה הקדש - שהוא מוציא והולך, עד שיוציא את כל הכיס.

גמ'. כי אתא רב דימי אמר רמי ליה ר"ל לר' יוחנן: מ"ש רישא ומ"ש סיפא? אמר ליה: סיפא - באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש. כי אתא רבין אמר: כיסין אשוורים רמא ליה, דתנן האומר אחד משווריי הקדש היו לו שנים - הגדול שבהן הקדש! א"ל: סיפא באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש.
רב פפא אמר: כיסין אלוגין רמא ליה,

דתנן: הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש - הרי הן תרומה, עשרה - מעשר ראשון, תשעה - מעשר שני ומיחל ושותה מיד - דברי ר"מ,
רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש: אוסרים! א"ל: סיפא דמתני' באומר לא יפטר כיס זה מן ההקדש. הדרן עלך השליח שעשה שליחותו וסליקא לה מסכת מעילה.
 

רש"י מסכת מעילה כב ע" א:

כיסין אלוגין רמא ליה - ר"ל לר' יוחנן.
...
רבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון אוסרין - עד שיפריש ממש דקסברי אין ברירה ואכל כוס וכוס יש לומר שהוא תרומה ומעשר ואפילו מראשון והא דר' יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון קשיא אדרבי עקיבא דמודה שמוציא והולך עד האחרונה דכי היכי דהכא אמר אין ברירה דמן הראשון אמרינן נמי שהוא תרומה ומעשר גבי הקדש נמי אכל פרוטה ופרוטה איכא למימר שהיא הקדש.
אמר ליה סיפא דמתני' - דמודה רבי עקיבא מיירי באומר לא יפטר כיס זה מן ההקדש.

מרש"י משמע, שרבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון סוברים "אין ברירה" וקושיית ריש לקיש לרבי יוחנן היא, שבמשנתנו משמע, שרבי עקיבא סובר ש"יש ברירה".

תוספות מסכת מעילה כב ע" א:

...
דתנן הלוקח יין מבין הכותים כו' - מרבי מאיר פריך למה ליה למימר שאני עתיד להפריש במוצ"ש כי לא אמר נמי נתפס לה התרומה באחרונה כמו גבי כיסין שפרוטה של הקדש באחרונה
ויש מפרשים דפריך מרבי יוסי ורבי שמעון דאוסרין דלית להו ברירה דה"נ לימא דאין ברירה ולא נהירא דמאן נימא לן דר' יוסי ור"ש היא.

תוספות מפרשים את הקושיה באופן שונה ומקשים על פירוש רש"י. [התוספות אומרים "ויש מפרשים" וב"הגהות וציונים" גורס "ורש"י מפרש"] קושייתו היא "מאן נימא לן דרבי יוסי ורבי שמעון היא" [לא מובן לי מדוע תוס' השמיט את שמו של רבי יהודה]. בפשטות כוונתו היא: מניין שרבי יוסי ורבי שמעון סוברים כרבי עקיבא. כיצד ניתן להקשות מהם על רבי עקיבא. על קושיית התוספות יש עונים [מובא ב"ילקוט ביאורים", עמוד רעד], שרבי שמעון ורבי יהודה היו תלמידי רבי עקיבא, לכן ניתן להקשות.  תלמידים מובהקים, כנראה, אומרים את דעתם כפי ששמעו מרבם. וממילא הגמרא מקשה [מדובר בקושיית ריש לקיש לרבי יוחנן] מרבי עקיבא [כפי שתלמידיו אמרו משמו] על רבי עקיבא עצמו במשנתנו. הסבר זה מתאים במקרים שמדובר ברב ובתלמידיו המובהקים [ובודאי באלה שנחשבים כ"בעלי המסורה"].
בכל אופן מתוספות עצמם משמע, שניתן לקשות מתלמיד מובהק על רבו.
ניתן לומר, שגם על פי תוספות לא ניתן להקשות מתלמיד על רבו אלא דווקא במקרה כשלנו, כשמדובר בקבוצת תלמידים בעלי מעמד גבוה  כרבם – רבי עקיבא.

יש להעיר: לפי הסבר תוספות עצמם קושיית הגמרא [קושיית ריש לקיש לרבי יוחנן] היא מדברי רבי מאיר על משנתנו. לכאורה  גם לפי הסבר תוספות עצמם יש להקשות את קושייתו על רש"י, מניין שמשנתנו סוברת כרבי מאיר ומה הקושיה.
אלא שקושיית תוספות היא, שלפי שיטת רבי מאיר הסיטואציה, העומדת בבסיס המחלוקת במשנתנו מיותרת. נקודת ההנחה היא, שדינו של רבי מאיר במשנה ממסכת דמאי מקובלת על כולם. [וקצת קשה: הרי בכל אופן באותה משנה רבי מאיר נמצא בדעת מיעוט].

 



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר