נחר ליה
תמיד כז ע"ב
"אתא רבי אבא נחר ליה".
נחירה כזו מוזכרת גם במסכת גיטין דף סח ע"א: "נחר ליה רב חסדא מאחוריה", ופירש רש"י: "נחר ליה רב חסדא - עשה לו סימן כמו נחרת סוסיו (ירמיהו ח, טז)".
מהי אותה נחירה?
במסכת בברכות דף סב ע"ב פירש רש"י: להשתעל.
בירמיהו פרק ח פסוק טז פירש רש"י: להתעטש.
הרגילות היום שהרוצה להפנות את תשומת לבו של חבירו בלא דיבור, שהוא מסנן אויר בכח מבין שיניו ומשמיע קול גבוה וקצר – טִסְסְסְ, בסגנון א"ש לילה צבאי.
אבל בקרב בני עדות המזרח מצוי עדיין קול אחר המשמש לכך. הם משמיעים דוקא קול נמוך וארוך מעט – אָאָאָאָאָאָאָה, שתפקידו לקרא ולסמן, כגון בשעת התפילה שהדיבור בה אסור.
ואולי אותו הקול הוא הוא הנחירה שהיתה רגילה כבר אצל האמוראים.
