הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "פסוק כפשוטו" - שיטת הרמב"ם

מעילה כט ע"א

"החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה. וכי כל העצים כשרין למערכה הן.

1.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ב:

בבקר עורכין עצים ועורכין בראש המזבח מערכה גדולה של אש שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, וכן מצוה להעלות שני גזרים של עץ עם תמיד של שחר יותר על עצי המערכה שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבקר,
וכן מוסיפין שני גזרים עם תמיד של בין הערבים שנאמר וערכו עצים על האש,
מפי השמועה למדו שבתמיד של בין הערבים הכתוב מדבר.

2.
לחם משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ב:

גם מ"ש בבוקר עורכים עצים ועורכין בראש המזבח מערכה גדולה של אש שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר.
קשה דהאי קרא לא אתי לסדור מערכה הגדולה אלא לסדור שני גזרי עצים של המערכה הגדולה וכמו שאמרו בפ"ב דיומא מנין לתמיד של בין הערבים שטעון שני גזרי עצים בשני כהנים שנאמר וערכו עצים
אם אינו ענין לתמיד של שחר דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר וכו'
משמע דקרא דובער עליה אתא לומר שיערוך שני גזרי עצים על מערכה גדולה
וכן רבינו לקמיה כתב וכן מצוה להעלות שני גזרים של עץ כו' שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבוקר וכו'.

ולתרץ כל אלו הקושיות נראה לומר דכיון דלא נפקא מיניה כלל לענין דינא רבינו ז"ל לא קפיד אלא מביא הפסוק שנראות הדרשא הפשוטה יותר אע"פ שהוא דלא כהלכתא

וקרא דאש תמיד משמע פשוטו הוא שידליקו האש שם תמיד אע"ג דבגמרא דרשינן ליה לדרשא אחריתי מ"מ פשוט הכתוב הכי משמע

וכן קרא דואש המזבח תוקד בו משמע פשטו שבמזבח עצמו יהיה היקידה לא למטה
וזהו אומרו תוקד בו כלומר תהיה היקידה בו כלומר בראשו של מזבח

גם קרא דובער עליה עצים בבוקר בבוקר משמע שעל המערכה יבער עוד שני גזרי עצים מכלל דצריך לבער המערכה מדקאמר עליה משמע דכבר היא מסודרת

ואחר שפשט הכתוב משמע ומוכח הכי לא חש רבינו ז"ל אי הוי דלא כהלכתא וכן דרכו בקצת מקומות:

כלומר, בכמה עניינים [לגבי העבודה במזבח] הרמב"ם מביא פסוק "פשוט" יותר [לעומת הפסוק שמובא בגמרא] לדין שאין בו נפקות הלכה למעשה.