סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם איכא כרת במכשף

כריתות ב ע"א
 

במשנה לו' כריתות בתורה, הבא על האם וכו', ובעל אוב וכו', ופירש"י דכ' בויקרא (פי"ט) אל תפנו אל האובות ואל הידעונים וגו', וכרת נמי דכתיב והנפש אשר תפנה אל האובות ונכרתה. ובגמ' (ג:) מפרש מ"ט לא תני הכא "ידעוני", עכ"ל ע"ש. וכן יעוי' בשיטמ"ק (אות ה') בזה.
 

[א]

והנה נחלקו רבותינו הראשונים ז"ל, אם איכא "כרת" אף בשאר "מכשפים" או רק בהני תרתי איכא כרת. דיעוי' בתוס' בפ"ה דזבחים (מט.) בד"ה לפי שיצא אשם וכו' שכ' דאוב וידעוני שיש בהם כרת משא"כ בשאר מכשפים דלית בהם כרת, מדלא תני ברפ"ק דכריתות בלו' כריתות וכו', עכ"ל יעו"ש.
 

[ב]

אולם מאידך יעוי' ברמב"ם ב"ספר המצות" (ל"ת שנב) דכ' וז"ל, וכן התבאר לך, שכל מי שנתחייב "מיתה בב"ד" איזו מיתה שתהיה, הנה האיש ההוא "בכרת" ג"כ, כשלא המיתוהו בב"ד או לא נודע לו, מלבד "עשרה אנשים" שהם מחוייבי מיתת ב"ד ואין עליהן "כרת", ואלו הם, מסית, ומדיח, ונביא שקר, ומתנבא בשם ע"ז, וזקן ממרא, ובן סורר ומורה וכו', וכל א' מאלו כשנחקרה עליו העדות יהרג, ואם לא יהרג כגון שלא יוכלו ב"ד להורגו [וכגון שהיה חסרון בדרישות או בחקירות או בהתראה וכיו"ב] או לא נודע לו וכו', אינו עומד בכרת, ושמור אלו השרשים וזכור אותם, עכ"ל הרמב"ם בסהמ"צ יעו"ש.

ויעוי' ב"משנה למלך" בר"ה שגגות (פ"א ה"ב) שכ' דמדלא הזכיר הרמב"ם בסהמ"צ שם אף לשאר "מכשפים" דאיכא ע"ז חיוב מיתת ב"ד [וכברפ"ק דיבמות (ד.) ובפ"ז דסנהדרין (סז:) דמבואר דגמרינן "סקילה" מאוב וידעוני לשאר מכשפים ע"ש, וכבתוס' בזבחים שם] ומ"מ ליכא ע"ז "כרת", ש"מ דס"ל לרמב"ם דע"ז אכן איכא אף כרת ולכן לא הזכירו. וקצת סמך יש לזה, מספ"ז דסנהדרין (סז:) דאמרי' אלא אוב וידעוני בכלל "מכשפים" היו ולמה יצאו, להקיש עליהן ולומר לך מה אוב וידעוני "בסקילה" אף מכשף בסקילה, ע"כ. [וא"כ י"ל דמדנלמד שאר "מכשפים" מאוב וידעוני לענין "סקילה", דה"נ נלמד מהתם אף לענין "כרת" דאיתנייהו בכולהו]. ובלאו דמכשף [בסהמ"צ ל"ת לד] כ' הרמב"ם דמכשף בשוגג חייב "חטאת קבועה", וכ"כ "החינוך" [ולפי"ז ש"מ דאיכא ע"ז "כרת"], עכ"ד המל"מ יעו"ש.

ואח"כ כתב, דלפי"ז יש לתמוה, למה לא מנה הרמב"ם "למכשף" (בכלל מג), וברפ"ק דכריתות נמי לא תני ליה במשנה דל"ו כריתות. ומ"מ דעת הרמב"ם צריכין תלמוד, דבתו"כ פ' ויקרא גבי "פר כהן משיח" מוכח בהדיא דמכשף לית ביה כרת, דמייתי לה בהדי מסית ומדיח דכוותיה, ומוכח נמי התם שאף אם היה מן הדין שיתחייב "חטאת" אף בדבר שאין בו "כרת", מכשף אין בו חיוב חטאת משום שאין בו "מעשה" [דיעו"ש בתו"כ בפ"ד פ"א (אות קצו) שכ' בזה"ל, או מה עכו"ם מיוחדת שחייבים עליה מיתת ב"ד אף אינו מרבה אלא מחוייבים מיתת ב"ד, הא מה אני מרבה את המקלל אביו ואמו המסית והמדיח והמכשף ונביא שקר ועדים זוממים, ת"ל "ועשה" יצאו אלו שאין בהם מעשה, ע"כ יעו"ש. וא"כ מהו שכ' הרמב"ם והחינוך דמכשף חייב "חטאת" וכן מהו דס"ל לרמב"ם דאיכא ע"ז כרת], וצ"ע, עכ"ל המל"מ, יעו"ש.
 

[ג]

אולם מאידך יש לדייק ברמב"ם דס"ל דליכא בזה כרת, דיעו"ש בסהמ"צ [ל"ת ט'] שכ' דבאוב וידעוני חייב סקילה וכרת במזיד, ובשוגג חייב חטאת קבועה יעו"ש. ומאידך יעו"ש אח"כ [ל"ת לד] גבי "מכשף" שכ' דהעובר ע"ז במזיד חייב סקילה, ובשוגג חייב חטאת קבועה ע"ש. וא"כ מדהזכיר לכרת רק באוב וידעוני ולא בשאר מכשפים, ש"מ דרק בהם איכא כרת, וכדס"ל לתוס' ודלא כדדייק המל"מ מסהמ"צ דס"ל דאיכא ע"ז כרת, וא"כ יל"ע בזה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר