![]() |
ממורדים למשת"פים / חנן חריףבבא מציעא פג ע"בפורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון
ימי בין המצרים מזכירים ומחדדים את המבוי הסתום אליו נקלעו יחסי היהודים והרומאים, ואת תוצאותיו הנוראות של תהליך זה. המאבק היהודי-רומאי, כידוע, לא נפסק גם עם חורבן המקדש השני, והמרד האחרון – מרד בר כוכבא – שפרץ כשישים שנה אחרי החורבן - מסמל את שיאו של המאבק. ובכל זאת – בין המאה השנייה לספירה לבין התנצרות האימפריה הרומית (במאה הרביעית, 325 לספירה) המסמלת פרק חדש של התנגשויות, התקיימה תקופת רגיעה יחסית, בה שוקמו מעט יחסי היהודים בארץ והשלטון הרומאי. הדמות המפורסמת ביותר המסמלת את השינוי היא דמותו של רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה (סביבות 200 לספירה), שהסתייע בקשריו עם הרומאים לחיזוק היישוב היהודי בגליל. אך נראה כי ישנה דמות נוספת, המסמלת את המפנה באופן אישי – הלא היא דמותו של רבי אלעזר, בנו של רשב"י. כידוע, ברחו רשב"י ור' אלעזר מפני הרומאים למערה, עקב התבטאותו של האב בגנותם. והנה, בתקופה מאוחרת יותר, מונה אותו ר' אלעזר עצמו לתפקיד לוכד הגנבים הראשי מטעם השלטון הרומי, לאחר שייעץ לקודמו בתפקיד איך להצליח ולא להחליף בין גנבים ופושעים לחפים מפשע - ואף מילא את תפקידו בהצלחה! |