הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "משום"; 

תנאים: רבי חנינא בן אנטיגנוס 

נידה ה ע"ב

הא שאר נשים שאמרו חכמים דיין שעתן - כתמן כראייתן מני רבי חנינא בן אנטיגנוס היא
דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי חנינא בן אנטיגנוס כל הנשים כתמן טמא למפרע ונשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן כראייתן חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות שאפילו סדינין שלה מלוכלכין בדם אין חוששין לה.
ומי אית ליה לרבי חנינא כתם כלל? והתניא, כל הנשים כתמן טמא, ונשים שאמרו חכמים דיין שעתן - כתמן טמא, ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר: נשים שאמרו חכמים דיין שעתן - אין להן כתם מאי לאו אין להן כתם כלל לא אין להן כתם למפרע אבל יש להן כתם מכאן ולהבא מכלל דתנא קמא סבר אפי' למפרע?
אין, ר"מ היא, דמחמיר גבי כתמים:
דתניא כל הנשים כתמן טמא למפרע, ונשים שאמרו חכמים דיין שעתן - כתמן טמא למפרע – דברי רבי מאיר, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: נשים שאמרו חכמים דיין שעתן - כתמן כראייתן,

1.
בברייתא יש מחלוקת בן רבי חנינא בן אנטיגנוס לרבי מאיר. בתחילת הקטע הגמרא מביאה את דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס בשמו של רב יהודה שאמר בשם שמואל [רבו של רב יהודה] שאמר משמו של רבי חנינא בן אנטיגנוס. על כך מקשה ה"ערוך לנר":

2.
ערוך לנר מסכת נדה דף ה עמוד א:

בגמרא דאמר רב יהודה אמר שמואל. לא ידעתי למה הביא דברי ריא"ש [="רב יהודה אמר שמואל"] ולא הברייתא דמייתי לקמן דאמר ר"ח בן אנטיגנוס הכי:

הוא מקשה מדוע הגמרא לא מצטטת ישירות מהברייתא, ומעדיפה להביא את דברי שמואל שאמר את דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס.

3.
ונראה ליישב: במחלוקת בין רבי מאיר לרבי חנינא בן אנטיגנוס ייתכן שיש עדיפות לפסוק כרבי מאיר דווקא מכיוון שרבי מאיר חי אחרי רבי חנינא בן אנטיגנוס [והכלל הוא "הלכה כבתראי" גם לגבי תנאים], ולכן הגמרא מציינת ששמואל אמר הלכה זו משמו של רבי חנינא בן אנטיגנוס כדי ללמדנו ששמואל [ורב יהודה – תלמידו – בעקבותיו] פסק כרבי חנינא בן אנטיגנוס.

4.
רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ג הלכה ח:

וכל הנשים שדיין שעתן כתמן כראייתן ואינו מטמא אותן למפרע, כל אלו הנשים הטמאות למפרע בין ראתה דם בין מצאתה כתם מטמאות משכב ומרכב למפרע לטמא אדם ובגדים, וכן רוקן ומימי רגליהן טמאין למפרע, ואפילו כלי חרש המוקף צמיד פתיל מטמאות אותן למפרע, אבל אינן מטמאות את הבועל למפרע משום בועל נדה אלא משום נוגע בלבד, אבל הרואה כתם הבועל אותה מאחר שנמצאת הכתם טמא משום בועל נדה.

5.
כסף משנה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ג הלכה ח:

וכל הנשים שדיין שעתן וכו'. בפ"ק דנדה עלה ה' פלוגתא דתנאי ופסק כר"ח בן אנטיגנוס לגבי ר"מ משום דר"מ מחמיר בכתם מבראייתה ובס"פ הרואה כתם (נדה דף נ"ח ע"ב) תנן דאמר ר"ע שלא אמרו חכמים בכתמים להחמיר אלא להקל.
ומה שכתב כל אלו הנשים הטמאות למפרע וכו'. שם (נדה דף ה') לא פליג ר' חנינא בן אנטיגנוס אלא בנשים שדיין שעתן אבל בשאר נשים מודה שכתמן כראייתן ...

ה"כסף משנה" מסביר, שהרמב"ם פסק כרבי חנינא בן אנטיגנוס. והוא מנמק את ההכרעה כרבי חנינא בן אנטיגנוס בכך שרבי חנינא בן אנטיגנוס מיקל יותר מרבי מאיר, ומשמע שמתאים לדברי רבי עקיבא – [כפי שהוא מביא את מקורו]. ולפי הערתנו לעיל - בסעיף 3 - נראה לומר יותר פשוט – בגלל ששמואל פסק כמותו.

5.1
בכל אופן משמע לכאורה מדברי ה"כסף משנה" שעל פי כללי הפסיקה ה"רגילים" ההלכה היתה צריכה להית כרבי מאיר [בגלל "הלכה כבתראי"?].

6.
ראה מה שכתבנו על הגמרא חולין נג
בגמרא:

אמר רב יוסף, הא דבני ר' חייא כבר פירשה שמואל, דאמר שמואל משום ר' חנינא בן אנטיגנוס: דרוסה שאמרו - צריכה בדיקה כנגד בני מעיים.

רבי חנינא בן אנטיגנוס היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא [ מובא ב"סדר הדורות]. ולכן שמואל אמר משמו, הכוונה ששמע מחכמים אחרים שכך אמר רבי חנינא שהרי לא יתכן ששמואל שמע ממנו ישירות ובאופן אישי. וראה ב"מתיבתא", הערה כח, שמביא מרש"י [חולין דף קיג], שהביטוי "אמר רב... משום רב..." הכוונה שלא שמע ממנו ישירות [כבסוגייתנו]. ושדעת הרשב"ם [בבבא בתרא דף קיד עמוד ב], שהביטוי הנ"ל "... משום..." הכוונה שלא היה רבו המובהק, והביטוי "אמר רב... אמר רב..." מדבר על רבו המובהק ועיין ב"יד מלאכי" כלל האלף אות עה.

6.1
ונראה שכאשר מדובר על אמורא שאומר משום תנא הכוונה היא, שאותו אמורא מאמץ לעצמו את שיטת אותו תנא [ופוסק כמותו], ולא מסתפק בציטוט דבריו "בלבד".