מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם מותר לחכם לראות מראה בעודו לח
ברכות ד ע"א
אמר דוד ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה וכו'. ויעוי' ב"תורת השלמים" [לבעל ה"שבות יעקב"] ביור"ד (סימן קפח' סק"ג) שכ' להוכיח מהכא, דאף כשהמראה עדיין "לח" יכול החכם לראותו כדי לטהרה, וכדס"ל לט"ז והש"ך שם, ודלא כש"כ הב"ח דלא יורה החכם במראה ירוק לבן עד "שיתייבש" דלפעמים אחר שיתייבש ימצא אדום בקצותיו, דהא ביבש לא שייך לומר "ידי מלוכלכות", עכ"ד יעו"ש.
אולם צ"ע בראיה זו, דהא הב"ח איירי רק במראה "ירוק לבן" דבזה יש לחוש דכשיתייבש ימצא אדום בקצותיו, אולם גבי מראה אדום שנראה לחכם דהוי "דם מכה" וכיו"ב נר' דאף לב"ח אי"צ החכם להמתין עד שיתייבש לבדוק שוב אי הוי דם "מכה" או דם "נדה", דחיישי' רק שמא "לקה" ואח"כ חזר למראיתו ולא שדם "נדה" יראה כדם "מכה". וא"כ י"ל דזהו מה שאמר דהע"ה דידי מלוכלכות בדם וכו', דאכן במראה "ירוק לבן" לא הורה דהע"ה בעודו לח, אולם במראה "אדום" שפיר הורה בעודו "לח" שבזה אפשר לראות תיכף אם דם נדה הוא או לא והיה בודק אי הוי דם נידה וטמאה או דם מכה או דם בתולים וכיו"ב וטהורה, דבזמן דהע"ה לא גזרו חז"ל על דם "בתולים". וכן יעו"ש ברש"י שכ' בזה"ל, ידי מלוכלכות בדם, שהנשים מראות לו דם נדה אם טמא אם טהור, שיש מראות דם טהור באשה, עכ"ל יעו"ש, והוא כש"כ.
וא"כ לק"מ לב"ח, וליכא ראיה מהכא לשיטת הש"ך והט"ז. ובאמת דכן מדוייק מדאמר דידי מלוכלכות בדם ולא אמר במראה, דדוקא בדם אפשר להורות בעודו "לח" ורק בזה יכל "להתלכלך" ולא כן במראה. וא"כ אדרבה מדאמר רק שמלוכלך "בדם" ולא אמר אף "במראה", משמע דרק בדם אפשר להורות בעודו לח ולא במראה ירוק, וכדס"ל להב"ח, ודלא כהש"ך והט"ז, והבן בס"ד.
