מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אשה עינה צרה באורחים

ברכות יח ע"ב
 

מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ר"ה בשני בצורת והקניטתו אשתו וכו'. והיינו דהקניטתו על שנתן דינר לעני ולא נשאר לה מה לאכול. ויעוי' בח"א מהרש"א שציין לנדרים (מט:) שהיה ר' יהודה ב"ר אילעאי עני ולזה הקניטתו אשתו, וסתם "חסיד אחד" היינו ר"י בר"א או ריב"ב עכ"ד ע"ש.

ויעוי' בב"מ (פז.) דא"ר יצחק דמדאמר אאע"ה ליתן לאורחים "סולת" ושרה אשתו ע"ה אמרה ליתן להם "קמח" דהאשה עיניה צרה באורחים יותר מן האיש יעו"ש. ולזה הקניטתו אשתו מתוך "צרות עין" בנתינת צדקה לעני בשעת הדחק. וכן מצינו באשת לוט ברש"י בפ' וירא (יט', כו') שכ' ותהיה נציב מלח, במלח חטאה ובמלח לקתה, אמר לה לוט תני מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה, עכ"ל ע"ש. ומבואר כנ"ל דאשה עיניה צרה באורחים יותר מהאיש.

אולם יעוי' ב"כלי יקר" בפ' פנחס (כו, סד') עה"פ ובאלה לא היה איש וגו' שכ' וז"ל, אבל נשים היו, כי לא נגזרה גזירת מרגלים כ"א על האנשים ולא על הנשים, לפי שהאנשים היו שונאים את הארץ וכו', והנני נותן שני טעמים בדבר וכו'. ומזה הטעם היו האנשים שונאים את הארץ לפי שהיו אבירי לבב הרחוקים מצדקה לא היה להם חפץ ורצון לילך ממקום הפטור למקום החיוב, ובפה מלא אמרו כן זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, ודרשו בספרי חינם מן המצות, ובי' הדבר שהיו אוכלים בלא תרומות ומעשרות וכו', ש"מ שהיתה עינם צרה בכהני ה' ע"כ שנאו את הארץ מקום החיוב. אבל הנשים של אותו דור צדקניות היו, והיו אוהבים את הצדקה הן מצות חלה וכו' הן שאר תו"מ ע"כ היו אוהבים את הארץ לילך למקום החיוב וכו', וכן אחז"ל על בנות צלפחד שהיו צדקניות והיינו לפי שהיו אוהבים הצדקה וכו', עכ"ל הכלי יקר יעו"ש. ויל"ע ממש"נ דהוי איפכא שנשים עינם צרה "ליתן" לאחרים מממונם וממון בעליהם. וצ"ל דאיה"נ שע"פ רוב נשים עינם צרה "בנתינה" לאחרים מ"מ בדור המדבר נשתנו היוצרות והנשים התעלו טובא במידה זו ורצו יותר ליתן צדקה ותו"מ כדין