סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 787
"כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי"
ברכות ח ע"ב
בשע"ת [שער רביעי ח' ט' י'] כתב ג' טעמים בענין זה, האחד כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו ותהיה לו לעדה על דאגתו לאשמתו ויגונותיו לעוונותיו. והטעם השני כי נתחייבנו לקבוע סעודה על שמחת המצוה בערב יום הכיפורים, וזה דומה לשאר ימים טובים שקובעים סעודה לשמחת המצוה, שהרי גדול מאד שכר השמחה על המצוות. והשלישי למען נחזק להרבות תפילה ותחנונים ביום הכיפורים ולשית עצות בנפשנו על התשובה ועיקריה. ויש לעיין דמדוע האכילה בעיוה"כ נחשבת כעינוי, ובשלמא לפי הטעם הראשון שעצם האכילה והשמחה בהגיע יום כיפור מראה על דאגותיו י"ל דזהו כעינוי, שהרי הדאגה עצמה נחשבת כעינוי.
וגם לטעם השלישי י"ל דכיון שאוכל כדי שיוכל להתענות נחשב לו כעינוי שהרי האכילה מאפשרת לו את העינוי. אבל לטעם של שמחת הסעודה כמו ששמחים בשאר י"ט קשה אמאי זה נחשב לעינוי. וי"ל דהקושי לשמוח שמחת יו"ט בערב יום חתימת דין הוא עצמו נחשב לעינוי, ודו"ק.
[האר עינינו]
