סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 787
"חכמים אומרים בכל לשון"
ברכות יג ע"א
הרי"ף אומר שזה שתפילה נאמרת בכל לשון דווקא בציבור אבל ביחיד לא, הגמ' במס' שבת יב: אומרת לעולם לא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית וא"ר יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמית אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמית. מסבירים הראשונים מה טעם החילוק בין יחיד לרבים, שתפילת צבור הקב"ה מקבל בעצמו ומכניסה תחת כסא הכבוד והקב"ה הרי מבין כל לשון, לכן יכול להתפלל בכל לשון, ואילו תפילת יחיד צריך שמלאכי השרת יעבירו וימליצו עבורו והם הרי לא מבינים ארמית. וכל זה מסבירים תלמידי ר"י לגבי תפילה שאדם שואל צרכיו באופן אישי בנוסח דברים שלו, משא"כ כשאדם מתפלל נוסח של הציבור שתיקנו חז"ל, תפילה כזו אין צורך שמלאכי השרת יעבירו אלא הקב"ה מקבלה בעצמו, לכן יכול להתפלל בכל לשון.
ישנה מחלוקת בין הרי"ף להרא"ש אם הלשון שמלאכי השרת לא מבינים היא דווקא לשון ארמית או גם לשונות אחרים, והרא"ש סובר שדווקא לשון ארמית הם לא מבינים, לכן לדעת הרא"ש בלשונות אחרים אין חילוק. מסביר המעדני יו"ט שלשון ארמית מגונה אצל מלאכי השרת משאר הלשונות, ולכאו' ארמית יותר קרובה ללשון הקודש, מתרץ המעדני יו"ט שדווקא משום כך שהיא קרובה ללשון הקודש זה לשון שהשתבש, משא"כ לשונות אחרים הם כן מקבלים, ולכן לשון ערבית שגם כן מקורה מלשון הקודש, והרמכ"ם אמר ע"כ שזה לשון משובש מלשון הקודש, לכן לפי הרא"ש לא יתפלל גם בלשון ערבית, ולכן מסביר המ"ב אנו אומרים יקום פורקן ובריך שמיה וכו' בארמית כיון שאומרם בציבור, לכל הדעות זה טוב, אבל ביחידות לא אומרים ע"פ המ"ב יקום פורק.
[הרה"ג מיכל זילבר שליט"א]
