הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "כדתנן"; "כדתניא"

נידה סז ע"א

"... אמר שמואל: כחול שבתוך העין - אינו חוצץ. ושעל גבי העין - חוצץ. אם היו עיניה פורחות - אפי' על גבי העין אינו חוצץ. א"ר יוחנן: פתחה עיניה ביותר, או עצמה עיניה ביותר - לא עלתה לה טבילה.
אמר ריש לקיש: האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה. כדתנן: האיש נראה כעודר ומוסק זיתים, אשה נראת כאורגת וכמניקה את בנה.
 
1.
ריש לקיש מבאר כיצד תעמוד האשה בשעת הטבילה. ודינו של ריש לקיש הוא דין נוסף לאלה הקודמים.
ולפי פרשנים אחדים דברי ריש לקיש באו לדחות את הדינים הקודמים.

2.
ראה דיון מורחב ב"מתיבתא", הערה לב, ושם מסביר את הדעה שריש לקיש דוחה את כל הנאמר לעיל, שכל הדינים נאמרו רק לגבי "טהרות" ולא לעניין חציצה בטבילה.

2.1
ומדובר, שיש גירסא מפורשת "ולית הלכתא ככל הני שמעתתא", ולא שמדברי ריש לקיש מוכח שלא כאותן הלכות לעיל. [וראה בהרחבה גם ב"ילקוט ביאורים", עמודים רלא –רלה]. וכך משמע גם ברמב"ם, הלכות מקוואות, פרק ב, הלכה כב, ולגבי שיטת השולחן ערוך, ראה ב"ילקוט ביאורים" עמוד רלד.

3.
הגמרא מביאה הוכחה לדברי ריש לקיש ופותחת בביטוי "כדתנן" – ומדוע לא נאמר "דתנן"? אלא ההבדל הוא: "דתנן" הוא ביטוי פתיחה להוכחה ברורה, ואילו הביטוי "כדתנן" – משמעותו פתיחה לדין דומה אבל לא להוכחה ישירה וברורה. ["מתיבתא", הערה לג],

4.
הביטוי "דתנן" שמוזכר בסוגיה לכאורה לא מתאים מפני שמדובר דווקא בברייתא והיה צריך לכתוב "דתניא", אלא שבכל זאת לפעמים קוראים לברייתא "תנן" - "מתיבתא", שם, הערה לד.

5.
ואולי אפשר לומר, שאם הברייתא היתה ידועה מאד וברורה לבני הישיבה הם הפנו אליה בלשון "תנן" ולא "תניא".