סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 788
"קידוש בתפילה ובסעודה"
ברכות כ ע"ב
במג"א אור"ח סי' רע"א נאמר בשם הרמב"ם הלכות שבת פרק כ"ט שקידוש היום מן התורה הוא ללא יין, ורבנן תיקנוהו על היין. ומציין שכך מובא בתוס' בסוכה דף לח.
ואומר המג"א נראה לי שמדאורייתא ע"י הקידוש שאומרים בתפילת ליל שבת יוצאים, שבפסוק נאמר "זכור את יום השבת לקדשו", וזה שמקדשים על היין במקום סעודה זה מדרבנן. אומרים תוס' בשם ר"ת שמי שאין לו יין שלא יעשה קידוש, שואל המג"א וכי אפשר לעקור מצות עשה דאוריתא? אלא ברור, שלדעת התו' יוצאים מ"ע של קידוש בתפילה. הגרע"א מביא ראיה מעניינת שיוצאים ידי קידוש בתפילה, מזה שביום כיפור שחל בשבת לא עושים קידוש. אמנם אסור ביו"כ לאכול וא"א לעשות קידוש במקום סעודה, ולא יכולים לקדש על היין, אבל מדוע שלא יעשו קידוש בלי יין ובלי סעודה כדי לקיים מ"ע דאורייתא, לכן מוכח שיוצאים בתפילה מ"ע של קידוש. ועוד אומר הגרע"א שלאו דווקא בתפילה יצא אדם מצות קידוש אלא אפי' כשהזכיר ואמר "שבת שלום" ג"כ יצא מדאורייתא, שהרי הזכיר שבת, יצא מ"ע של "זכור את יום השבת". לפיכך יוצא שלגבי נשים שחייבות בקידוש דאורייתא מן הראוי שיתפללו ערבית כדי שבזה ג"כ צאו קידוש דאורייתא ובקידוש הסעודה יחול עליהם רק חיוב דרבנן ויצאו ע"י בעה"ב שגם הוא חיובו מדרבנן. אמנם לפי הרע"א כאשר הנשים עונות "שבת שלום" יוצאות את הדאורייתא של קידוש. ולדעת הרא"ש [ברכות ק:] שנשים הן לא בכלל ערבות ולא יכולות להוציא רק מי שמחוייב מדרבנן, והדגול מרבבה מסתפק שמא אשה אינה עריבה לאחרים אבל בעל יתכן שכן ערב לאשתו, ואזי יכול להוציאה למרות שהוא יצא קידוש דאורייתא וחל עליו בסעודה קידוש דרבנן על היין, יוכל להוציא את אשתו אף שמחוייבת מהתורה מדין ערבות.
החת"ס משיב לחתנו רע"א באו"ח סי' ק"א שבעל יוכל להוציא את אשתו בהבדלה של מוצאי שבת למרות שהוא הבדיל בתפילה ויצא מדאורייתא, אף שהאשה לא התפללה ערבית במוצ"ש באחד משני האופנים: א. שלא יכוון בשעת התפילה לצאת הבדלה דאורייתא כדי שיוכל להבדיל על היין ואז לצאת את הדאורייתא ולהוציא את אשתו שגם היא חייבת מדאורייתא, ושייך לעשות זאת כאילו לב חכמים מתנים ע"ז שיוכל לכוון כדי שהקידוש יהיה כפי תקנ"ח במקום סעודה על היין. ב. שהאשה תאמר קודם ההבדלה ברוך המבדיל ובזה יצאה הבדלה דאורייתא. [וכפי הנראה אפשרות א. מועילה גם לקדוש].
