הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

 "לשון וניסוח במשנה הראשונה"

ברכות ב ע"א

/משנה/. מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.
 
במשנה הראשונה בש"ס יש כמה מרכיבי יסוד של התושב"ע [משנה וגמרא]:

1.
מחלוקת [גם "יחיד ורבים"]

2.
גזירת חכמים

3.
העלאת שאלות: "מאימתי קורין..."; "אם כן..." [סגנון לא נפוץ במשניות] [וראה "נתיבי אש", ברכות, עמוד ט-י, ושם בעמוד יא על לשון הארמית]

4.
"מעשה" ["מעשה רב"]

5.
דרשות פסוקים – הקשר בין התושב"כ לתושב"ע [לא מפורש במשנה, אבל על זה מבוססת המחלוקת במשנה ומודגש בתחילת סוגיית הגמרא]

6.
"סתם משנה" – המשפט הראשון במשנה – לפי כמה פרשנים.

7.
דינים עקרוניים יחידאיים בש"ס: הדין לגבי הקטר חלבים ואברים ולגבי כל הנאכלין ליום אחד שגם בהם גזרו חכמים "עד חצות" לא מוזכר במקום אחר [כמקור תנאי] בש"ס.

8.
במשנה הראשונה בש"ס מוזכר התנא "רבי אליעזר" למרות שאין הלכה כמותו כדי להראות שרבי יהודה הנשיא כיבדו למרות שהוא מבית הלל ורבי אליעזר מבית שמאי ["שמותי הוא"] והיה בן מחלוקת לגיסו "רבן גמליאל" [ואף "גרם" למותו] בנושא של "תנורו של עכנאי" [כמבואר בבא מציעא דף נט – בתנורו של עכנאי]

9.
תוספת: רבי יהודה הנשיא שיבץ את רבי אליעזר במשנה הראשונה בש"ס כדי ללמדנו שהלכה כמותו בשמים [במדרש – "דברי סופרים" – "הלכה כרבים"]. המדרש אומר שמשה רבנו ביקש שרבי אליעזר – שהלכה כ"יחיד" כמותו בשמים - יהיה מזרעו, ולכן בנו של משה נקרא "ושם האחד – אליעזר", כלומר, שמו של מי שהלכה כ"יחיד" יהיה אליעזר.

לפי ההסבר האחרון נמצאנו למדים שתורת משה רבנו לא מסתיימת בתורה שבכתב אלא ממשיכה אף בתושב"ע !!!

9.1
לפי הנ"ל יש עוד הסבר לקשר בין סיום מסכת נדה לתחילת מסכת ברכות. גם שם כתבנו שיש קשר למשה רבנו.

10.
רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ט:

אי זהו זמן ד קריאת שמע בלילה מצותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא ה עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה.

11.
הגהות מיימוניות הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ט:

[ה] אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג ע"כ:

12.
כסף משנה הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ט:

ופסק כחכמים שאמרו עד חצות ואמרו בגמרא [ברכות דף ד] דחכמים ס"ל דזמנה עד שיעלה עמוד השחר אלא שאמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה שלא יאמר אוכל ואשתה ואחר כך אקרא קריאת שמע וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה.
וז"ש רבינו כדי להרחיק את האדם מן הפשיעה דפשיעה היא לאכול ולשתות קודם קריאת שמע ואחר חצות נהי דיצא י"ח קריאת שמע בזמנה מ"מ הרי עבר על דברי חכמים וכדי שלא לעבור על דבריהם יהיה זהיר לקרותה מיד אחר יציאת הכוכבים קודם שיאכל וישתה:

מדברי ה"הגהות מימוניות" משמע שהרמב"ם סובר, שחכמים חולקים על רבן גמליאל, והם סוברים שאפילו בדיעבד אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע אלא עד חצות בלבד,
ובני רבן גמליאל היה מותר להם לקרוא גם אחרי חצות כי היו אנוסים.

ולפי ה"כסף משנה" משמע שאינם חלוקים. ראה "מתיבתא", הערות ל-לב.

13.
לפי כללי הפסיקה יש לפסוק כחכמים מכיוון שהם "רבים". ואילו בגמרא לגבי סוגייתנו נקבע "הלכה כרשב"ג", וכנראה שהכוונה שהלכה כרשב"ג נגד רבי אליעזר לגבי זמן סוף זמן קריאת שמע של ערבית.
[וראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ח בדברי ה"ביאור הלכה"]

14.
הביטוי "דברי רבי... וחכמים אומרים" משמעו שיש מחלוקת ביניהם. ממילא נשאלת השאלה מדוע דברי רבן גמליאל [שהוא חולק על רבי אליעזר ואולי אף על חכמים כפי שהובא לעיל] לא נפתחו ב"ורבן גמליאל...". אם נאמר שדברי רבן גמליאל מוסבים רק על דברי חכמים כהסבר ולא כמחלוקת, הרי שמובן הניסוח של "רבן גמליאל" [ולא: "ורבן גמליאל"].

ראה תגובות