הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: רבא ורב אשי

ברכות ג ע"ב

ודוד בפלגא דליליא הוה קאי? מאורתא הוה קאי! דכתיב: +תהלים קי"ט+ קדמתי בנשף ואשועה, וממאי דהאי נשף אורתא הוא - דכתיב +משלי ז'+ בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה!
אמר רב אושעיא אמר רבי אחא, הכי קאמר (דוד): מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה.
רבי זירא אמר: עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס. מכאן ואילך היה מתגבר כארי.
רב אשי אמר: עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות.
ונשף אורתא הוא? הא נשף צפרא הוא! דכתיב +שמואל א' ל'+ ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם, מאי לאו מצפרא ועד ליליא! - לא, מאורתא ועד אורתא. - אי הכי, לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב! –
אלא אמר רבא: תרי נשפי הוו, נשף ליליא ואתי יממא, נשף יממא ואתי ליליא.

1.
הגמרא מביאה שלשה אמוראים בהסבר הפסוק ומקשה, ולבסוף מביאה את הסברו של רבא. והביטוי "אלא אמר רבא" משמע שהגמרא חוזרת מכל ההסברים הקודמים ומקבלת את הסברו של "רבא".

2.
וקשה: הרי רבא חי לפני רב אשי אז כיצד יתכן שרבא חוזר מפירושו של רב אשי! ["מהר"ץ חיות"; "מתיבתא" הערה נז]

3.
ואמנם הגירסא ברש"י לפנינו היא "אלא אמר רב אשי", וקושייתנו מיושבת, שרב אשי עצמו חזר גם מדבריו שלו ומסביר את הפסוק.

4.
ומסביר ה"מנחת יהודה" שפעמים רבות בש"ס השם "רבא" מתחלף ב"רב אשי", כי כנראה היה כתוב "רב א'" ואפשר לפענחו "רבא" ואפשר לפענחו "רב אשי".

5.
ונראה לפרש בעוד שתי אפשרויות:

5.1
היה אמורא בשם "רב אשי" ["רב אשי הקדמון"] שחי בימי רבא ואין הכוונה לרב אשי "סוף הוראה", וממילא מיושב מה ש"רבא" מובא אחרי "רב אשי". ובעל ה"מנחת יהודה" כתב כך כמה פעמים בחיבורו וכאן משום מה הוא לא מזכיר אפשרות זו.

5.2
הסבר שני ועקרוני. פעמים רבות מובא בש"ס אמורא "מוקדם" אחרי אמורא "מאוחר", וההסבר הוא שכל הדיון היה ידוע כבר בתקופה קדומה יותר, אלא ש"עורך הגמרא" סידר את הדברים לפי שמות החכמים שהיה ברור לו שהם אמרו את הדברים [כל אחד בתקופתו שלו]. הסבר זה מחזק את הדעה ש"עורך הש"ס" ערך את כל מבנה הסוגיות בש"ס!