הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אמר רב..."; "רב... אמר"; ריב"ל ורב נחמן - כמי הלכה

ברכות ה ע"א

אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו.
אמר רבי יוסי: מאי קרא - +תהלים ד'+ רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה.
אמר רב נחמן:
אם תלמיד חכם הוא אין צריך.
אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון +תהלים ל"א+ בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת.

1.
ריב"ל קבע הלכה שאדם צריך לקרוא קריאת שמע על מיטתו, ורבי יוסי מוצא לזה מקור [אסמכתא] מהפסוק.

1.1
רב נחמן מסייג את הדין, וקובע, שתלמיד חכם אינו צריך לומר קריאת שמע על המיטה [או בגלל שבין כך הוא עוסק בתורה או בגלל שאינו ניזוק ממזיקים].

2.
נשאלת השאלה: האם רב נחמן בא לחלוק על ריב"ל או רק מסביר אותו [או מוסיף עליו].

3.
רא"ש מסכת ברכות פרק א סימן ו:

... אמר רב נחמן בר יצחק אם ת"ח הוא אין צריך. אביי אמר אף ת"ח בעי למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד וגו'

הרא"ש פוסק כרב נחמן וגם כאביי, זאת אומרת, שתלמיד חכם פטור מלומר קריאת שמע על המיטה אבל כן חייב לומר פסוק של רחמים.

4.
הרמב"ם לא הזכיר כלל את דינו של רב נחמן, ומשמע שפוסק כריב"ל. מהרמב"ם ניתן ללמוד שהלכה כריב"ל נגד רב נחמן שחי אחריו. ומדוע הרא"ש פסק כרב נחמן?

5.
כנראה בגלל שהלכה כחכם "בתראי" [לפי השיטות שהכלל של "הלכה כבתראי" חל גם לגבי חכמים שחיו לפני תקופת אביי רבא]. ואילו הרמב"ם יסבור שהלכה כריב"ל מפני שבהמשך הגמרא משמע מרבי יצחק שסובר כריב"ל [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד נה].

6.
ויש אומרים שהלכה כריב"ל כי אביי נחלק על רב נחמן וסובר שתלמיד חכם כן צריך לומר קריאת שמע על המיטה או פסוק של רחמים, והלכה כאביי [גם כי היה "בתראי" וגם כי הוא מצטרף לדעת ריב"ל [ושניהם יחד הם "רבים" נגד רב נחמן ] – וכפסק הרמב"ם.

6.1
לפי זה לשון הגמרא צריך להיות "אביי אמר" [שמלמד שאביי בא לחלוק] ולא "אמר אביי" [שנראה כמימרא עצמאית או כתוספת לדברי רב נחמן] - ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד נה, ובהערה ו. ולא נראה שבגלל זה הוא מחליט על שינוי גירסא בגמרא, אלא כוונתו היא, שהמשמעות של הביטוי "אמר אביי" בסוגייתנו היא למעשה כאילו נאמר "אביי אמר".