הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אמר רבי יוחנן משום רשב"י"
ברכות ז ע"א-ע"ב
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות, ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו; ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה, אפילו על תנאי, לא חזר בו...
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו? - שנאמר: +שמות ל"ג+ פני ילכו והנחותי לך. ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה אדם שהודה להקדוש ברוך הוא עד שבאתה לאה והודתו, שנאמר +בראשית כ"ט+ הפעם אודה את ה'. ..
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג, ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו, ...
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, ...
אמר ליה: דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי,.
1.
5 מימרות אמר רבי יוחנן בשם רבי יוסי ו-8 מימרות אמר בשם רשב"י.
2.
נראה, שרצף המימרות שאמר רבי יוחנן בשם רבי יוסי ובשם רשב"י [שניהם חיו 2 דורות לפני רבי יוחנן, וביניהם היה דורו של רבי יהודה הנשיא] מלמד שרבי יוחנן ראה עצמו כממשיך דרכם הרעיונית.
3.
לא ברור ההסבר למאפיינים של דברי רבי יוסי – בסוגייתנו - לעומת אלה של רשב"י.
4.
ואולי אפשר לומר שברוב המימרות של רבי יוסי מדובר בהקשר של הנהגת ה' בעולם, ואילו ברוב המימרות של רשב"י מדובר בהקשר של התנהגות האדם.
5.
ישנה מימרא אחת שנאמרה על ידי רבי יוחנן גם בשם רבי יוסי וגם בשם רשב"י, ובדברי רשב"י המימרא קצרה יותר – כנראה בגלל שהגמרא מסתמכת על המימרא הקודמת בשם רבי יוסי [או אולי רבי יוחנן עצמו שמצטט את רבותיו קיצר כשציטט את דברי רשב"י אחרי שכבר ציטט את דברי רבי יוסי] – "מתיבתא", הערה יא.
6.
ונראה לומר שלפי מה שהובר לעיל בסעיף 4, שרצף המימרות של רבי יוסי עוסקים יותר מבחינת מבטו של הקב"ה, לכן בדבריו יש פירוט רחב [ודיון בגמרא] מהו זעמו של הקב"ה, ואילו רצף דברי רשב"י שמדגישים את התנהגות האדם גורם לכך שבקשר לזעמו של האדם מספיק רק לצטט את הפסוק.
7.
ובסך הכל ניתן לומר, שרבי יוחנן הוא זה שצירף את שתי הגישות: גם את הבחינה האלוקית וגם את הבחינה האנושית [וראה, שם, ב"מתיבתא", שיש לכפילות המימרא גם נפקות הלכתית]!
8.
הערה חשובה: בספר "בן יוחאי" מסביר בהרחבה את דברי רשב"י בכל הש"ס וכן את כל המימרות בש"ס שרבי יוחנן אמר בשם רשב"י. ולגבי זה הוא מוסיף:
... וגם פה ראיתי דבר נפלא, ... שבכל הש"ס לא כתוב "אמר רבי יוחנן אמר רשב"י", כדרך מימרא בגמרא, אלא אמר רבי יוחנן משום רשב"י כתוב בכל מקום, כאשר אראך לקמן.
והטעם שבחרו לכתוב בכל מקום מלת שום ולא מילת אמר הוא מב' סיבות:
הסיבה הראשונה, כי כל השמועות שאמר ר' יוחנן בשם ר"ש בן יוחאי בש"ס המה טעמים על תקנות ודינים ישנים שנתקנו ונתחדשו כבר טרם היותו, ורובם הם פירושי מקראות וטעמי מקראות ואסמכתות, ור"ש בן יוחאי בעצמו לא הוליד וחידש בתבונתו לאמור עיקרי הדברים הנאמרים במאמרים האלה, לכן לא יכלו לכתוב א"ר יוחנן אמר רשב"י, כי באמת רשב"י בעצמו לא אמר המאמר ההוא, רק אלהים אמרו בתורתו, או נביא וחוזה אמרו בספרי הקודש, או החכמים ואנשי כנסת הגדולה תקנו התקנה כבר, ובא אחריהם ר"ש בן יוחאי ופי' הפסוקים והתקנות האלה בדברי טעם, לכן כתוב בכל מקום שאמר ר' יוחנן משום רשב"י הטעם, כי דין חדש לא הודיע לנו ר' יוחנן בשם רשב"י.
ובהמשך דבריו הוא מדגים בכל הש"ס - כולל כל המימרות שרבי יוחנן אמר משום רשב"י בסוגייתנו - שאמנם מדובר בדברי דרשות ופסוקים שנאמרו על ידי רשב"י.
9.
ויש להעיר כמה הערות:
9.1
לא מוזכרת בדבריו הסיבה השניה כפי שהוא מצהיר בפתיחת הציטוט.
9.2
שאלתו העיקרית איננה שאלה [במחילה], שהרי לא מוזכר בש"ס הביטוי: "אמר רבי יוחנן אמר רשב"י" מפני שהביטוי הזה מלמד שמדובר בחכם ששמע ישירות מרבו, ואילו רבי יוחנן לא חי בימי רשב"י ולא שמע ממנו באופן ישיר, לכן כתוב "אמר רבי יוחנן משום רשב"י" [וכך מוסברים ביטויים אלה ברוב ספרי הכללים: "יבין שמועה"; "יד מלאכי" ועוד].
9.3
לא ברור כיצד הוא יסביר את אותו מטבע לשון "משום", שמופיע בסוגייתנו לגבי רבי יוסי.
9.4
לעצם הרעיון שמובא לעיל בדבריו של מחבר "בן יוחאי", נראה להסיק מדבריו: רשב"י לא חידש מעצמו שום דין! כל דבריו הם גילוי נסתרות התורה שהיו ידועות לו במסורת קבלית, וזה מתאים להסבר היסודי שמובא בספר "בן יוחאי", שבכל מקום שרבי שמעון בן יוחאי מוזכר בש"ס [מובא רק בברייתות וכד' – ולא במשנה] מובא רק "רבי שמעון בן יוחאי" [ובמשניות: "רבי שמעון" בלבד ללא "בן יוחאי"] – ואלו דברי קבלה שנאמרו על ידו אחרי צאתו מהמערה !!! ראה "בן יוחאי", עמוד ו:
והנה נבין כי כל המאמרים הכתובים בש"ס בשם ר"ש סתם המה נאמרים ממנו קודם לכתו להמערה והמאמרים הנאמרים ממנו בשם ר"ש בן יוחאי אותם חידש וגילה לנו אחרי צאתו מהמערה...
9.5
ונראה לומר: רבי יוחנן אימץ לעצמו את שיטתו ההלכתית והרעיונית של רשב"י, ולכן נאמר הנוסח "משום רשב"י", ולא מוזכר שמו של החכם ששמע באופן ישיר מרשב"י ואמר את דברי רשב"י לרבי יוחנן.
