התגרות ברשעים / הרב הלל בן שלמה
ברכות ז ע"ב
לדברי רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי, מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה. על מנת ליישב את דבריו עם דברי רבי יצחק, האומר שלא להתגרות ברשע שהשעה משחקת בו, מובאים שלושה תירוצים: א. בדברי עצמו אין להתגרות בהם, ובדברי שמים כן. ב. אף בדברי שמים אין להתגרות ברשע שהשעה משחקת לו. ג. רק לצדיק גמור מותר להתגרות ברשעים, אך לא לצדיק שאינו גמור.
בגמרא במגילה (ו,ב) מבואר, כי התירוץ האחרון המחלק בין צדיק גמור לצדיק שאינו גמור, מתייחס לדברי עצמו. משמע מכאן, שבדברי שמים אף לצדיק שאינו גמור מותר להתגרות ברשעים. וכך כותב שם המאירי: "ראוי לכל תלמיד חכם להתגרות ברשעים כשרואה ממעשיהם מה שהוא חלול השם, אבל בשאר משא ומתן שבענייני עצמו ראוי לו להרחיק מן המחלוקת, וכל שכן שלא יתגרה עם מי שהשעה משחקת לו". ייתכן להבין מדבריו, שבמקרה שהשעה משחקת לרשע, אין להתגרות בו כלל, כדברי התירוץ השני בברכות; ובגמרא בפסחים (קיב,א) מובא, שרבי עקיבא הזהיר את רבי יהושע בנו "והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו", שזו עצה טובה, שיכול להצליח.
וכתב בשו"ת האלף לך שלמה (חלק אורח חיים סימן פג): "ולדינא דעתה אף באיש פרטי שאין השעה משחקת לו כיון דכולם כת אחד המה ולכולם בכלל השעה משחקת להם אל יתגרה בהם אפי' במילי דשמיא ואני רואה בכמה סימנים כאלו מן השמים מצווין ורוצים להניח להם לעשות מה שירצו וליתן להם תאות נפשם ואקיים בנפשאי מאמר הכתוב אל תתחר במרעים ומאחז"ל בפ"ק דגיטין ששלחו למר עוקבא דום לה' והתחולל לו השכם והערב עליהם לבהמ"ד והם כלים מאליהן וכן יעשה רו"מ ואנחנו נקיים בנפשאי לך עמי בא בחדרך ועת לחשות והמשכיל ידום בעת הזאת עד כי ירא ה' ממרום וישקיף ויביט בדכיינו וצערנו וישלח לנו עזרתו מקודש".
