הריצה לבית הכנסת / הרב הלל בן שלמה

ברכות ו ע"ב

מצוה לרוץ לבית הכנסת ולכל דבר מצוה ואפילו בשבת, אבל ביציאה מבית הכנסת אין לפסוע פסיעה גסה. רבי זירא שלמד זאת ממה שראה שהחכמים היו נוהגים כן אומר, כי עיקר קבלת השכר של הבאים לדרשה, הוא על ריצתם למקום.
 

האם הריצה עדיפה על נסיעה?

יש שרוצים לומר, כי יש עניין מיוחד בטרחת הגוף בריצה לבית הכנסת, ועל כן יש להעדיף את ההליכה הרגלית על פני נסיעה ברכב (תורה לשמה סימן מ); ויש מי שרוצה לדקדק כן מלשון רבינו יונה על הרי"ף (ברכות ג,ב): "שכל הדברים צריכין הקדמות והרדיפה בכאן היא הקדמה שמתוך חשקו ותאותו הוא הולך במרוצה" (שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן יז). אולם נראה כי אין להוכיח מדברי רבינו יונה, שהרי הוא עוסק בריצה לעומת ההליכה ולא לעומת הנסיעה; ויש שכתבו, שאין עדיפות להליכה רגלית על פני נסיעה ברכב (ראה בשו"ת רבבות אפרים או"ח סימן סח).

וכך נראה להבין, כי מטרת הריצה היא על מנת שלא להתעכב ולאחר בהגעה לבית הכנסת (ראה משנה ברורה סימן צ סק"מ), וברור שיש להעדיף את ההגעה ברכב בזריזות, על פני העיכוב בהליכה או בריצה הרגלית. כך גם עולה מדברי הרמח"ל במסילת ישרים (פרק ז) המביא את דברי הגמרא הללו בביאור הצורך להזדרז לעשיית המצוה: "חלקי הזריזות שנים, אחד קודם המעשה ואחד אחרי כן. קודם התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצוה, אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה במחשבתו, ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתים. כי אין סכנה כסכנתו, אשר הנה כל רגע שמתחדש, יוכל להתחדש איזה עכוב למעשה הטוב".
 

הריצה – כל הדרך או רק בסמוך לבית הכנסת?

לדברי הפרישה, הריצה צריכה להיות דווקא בסמוך לבית הכנסת, על מנת שיהיה היכר לכך שהדבר נעשה לכבוד בית הכנסת. המשנה ברורה משנה מלשונו וכותב, שעיקר הריצה תהיה סמוך לבית הכנסת, ונראה שבא לומר, שבכל הדרך יש לרוץ בגלל הצורך להזדרז כנ"ל, אלא שבסמוך לבית הכנסת יש עניין נוסף, של ביטוי הכבוד למקום (וראה בבירור הלכה – זילבר – שכל הפוסקים חלקו על הפרישה וסברו שיש לרוץ בכל הדרך ולא רק בסמוך לבית הכנסת).

על כל העניין ראה בהרחבה מאמרנו "עלייה לרגל – ברכב", העומד להתפרסם בגליון מעלין בקודש כד (אלול תשע"ב), שהוא מאמר תגובה למאמרו של הרב בנימין לנדאו "עלייה לרגל – ברגל" שנתפרסם שם בגליון יט.