אכילה ושינה קודם קריאת שמע / הרב הלל בן שלמה

ברכות ד ע"ב

בברייתא בגמרא נזכר, כי חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שאדם לא יבוא מן השדה ויאכל "אוכל קמעא ואשתה קמעא ואישן קמעא ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה". ברייתא זו מובאת בביאור גזירת חכמים להרחיק מן העבירה ולקרוא את שמע עד חצות, אבל בברייתא זו לא נזכרת ההרחקה עד חצות, וניתן להבין כי המדובר כאן בהרחקה אחרת, שלא לאכול או לישון לפני קריאת שמע (והיא הובאה על מנת לבאר שעשו גם סייג אחר). איסור השינה לפני קריאת שמע מופיע בהמשך הגמרא (ח,ב), כאחד הביאורים לאמירה שלא לישון על מיטה ארמית. ואכן, התוספות במקום (ד,ב) כותבים, שמשעה שהגיע זמן קריאת שמע של לילה, אין לאכול סעודה; אם כי לא הזכירו איסור שינה. ייתכן שדקדקו מההמשך "אוכל פיתו ומברך", שהעיקר הוא דווקא לעניין אכילה ולא לעניין שינה. אמנם, מסתבר שיש לחשוש אף לשינה, שהרי אונס שינה הוא הדבר ממנו אנו חוששים כאן. השו"ע (רלה,ב) פוסק, שאין לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית; אך גם הוא אינו מזכיר איסור שינה.