|
סימני משמרות הלילה / הרב הלל בן שלמהברכות ג ע"א - ד ע"א
צעקת הכלבים
ראיה לאפשרות הראשונה, שהכלבים צועקים תמיד בחצות, נראה ללמוד מהאמור במכתב בכורות (שמות פרק יא ד-ז): "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם: וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה: וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף: וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ". כלומר: בדרך כלל הכלבים צועקים בחצות, אולם באותו לילה, שהיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים, כלבי בני ישראל שתקו. לפי האפשרות השניה צריך לומר, שאף על פי שעברו שעתיים מאז תחילת המכה, בכל זאת הכלבים שתקו. חצות – זמן ניכר?
לפי האפשרות הראשונה, כשם שנעירת החמור היא דבר הניכר (ראה לשון רש"י ג,א ד"ה מאי קסבר), ולפיו ניתן לדעת עד מתי יש לקרוא את שמע, כך גם חצות הוא זמן הניכר, ואין כל קושי לזהותו. אולם הגמרא (ג,ב) נוקטת כי חצות אינו זמן ניכר, והיא מקשה כיצד דוד יכול היה לדעת מתי הוא זמן חצות, ואם כן מסתבר לומר שהיא נוקטת כמו האפשרות השניה, לפיה אדם הנמצא בבית אפל ואינו יודע מתי זמן קריאת שמע, יכול לקרוא כאשר הוא שומע אשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו. חצות לילה אקום - משינה
ההבנה הפשוטה של לשון "חצות לילה אקום", משתמעת כדעת רבי זירא, שעד שעה זו דוד היה ישן (על כל פנים כסוס), ולא כדעת שאר האמוראים, האומרים שדוד כלל לא היה ישן. כך משתמע מדברי הגמרא להלן (לוי או רבי יצחק), המתארים את חסידותו של דוד בכך שהיה קם בחצות בניגוד לשאר המלכים הישנים עד שלוש שעות, וכך משתמע מהתיאור על הכינור למעלה ממיטתו של דוד, ומשמע שדוד היה ישן על מיטתו (וממילא תיאור זה אינו מתאים לשיטת רב אשי, שהרי לפי תיאור זה דוד היה עוסק בתורה החל מחצות, ואילו לדעת רב אשי דוד היה עוסק בתורה עד חצות); וכמובן שתירוצו של רבי זירא שהכינור נועד להעירו משנתו, הוא על פי שיטתו שעד אז דוד היה ישן כסוס. מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעאבגמרא בסוף ברכות (נח,א) מסופר על רב ששת שהלך לראות את פני המלך, והוא למד שמלכות הארץ היא כמו מלכות הרקיע, בדומה למובא בגמרתנו (לגרסת רש"י). לדברי הגמרא שם, המלך הגיע אחרי שלוש קבוצות של חיילים ההולכים לפניו. רב ששת למד מהפסוק במלכים א (יט,יא) על סדרי השלטון, שהמלך מגיע אחרי שלושת המשמרות: "צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה". נראה, כי יש להשוות בין שלושת הקבוצות הללו, לסימני המשמרות: רוח – חמור נוער; רעש – כלבים צועקים; אש – אשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו. ולאחר מכן "נפשי לה' משומרים לבוקר, שומרים לבוקר". |