הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רשב"י ואמוראים

ברכות ח ע"א

אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן: מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי? אמר ליה: לא יכילנא. אמר ליה: לכנפי למר עשרה וליצלי. אמר ליה: טריחא לי מלתא. - ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא, בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר. - אמר ליה: מאי כולי האי? אמר ליה: דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי,
מאי דכתיב +תהלים ס"ט+ ואני תפלתי לך ה' עת רצון - אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין.
רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא: +ישעיהו מ"ט+ כה אמר ה' בעת רצון עניתיך.
רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא: +איוב ל"ו+ הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: +תהלים נ"ה+ פדה בשלום נפשי מקרב - לי כי ברבים היו עמדי.
תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור - מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם.  

1.
משמע מהגמרא שהיא מביאה כמה אסמכתאות מפסוקים, שהמתפלל ביחידות יכוון לזמן שהציבור מתפללים.

2.
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ח הלכה א:

תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל א ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור, ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת שאין תפלתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת, וכל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור נקרא שכן רע.

מהרמב"ם מוכח שלא פוסק כמובא בסוגייתנו שהמתפלל ביחידות נחשב לו זכות אם מתפלל בשעה שהציבור מתפללים.

2.1
וראה ב"הלכה ברורה", עמוד ט, אות ב, בשם הרב קוק שעמד על כך.

3.
כסף משנה הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ח הלכה א:

[א] תפלת הצבור נשמעת וכו'. פ"ק דברכות דף ז': ח'.) אמרינן שרב נחמן לא היה יכול לבא לבית הכנסת להתפלל וא"ל ר' יצחק דלימא לשליח צבור בעידנא דמצלי צבור ליתי ולודעיה למר א"ל מאי כולי האי א"ל דאר"י משום רשב"י מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללים
ואמוראי טובא סוברים כן ומייתו לה מקראי אחריני.
ותניא [שם ח'.] ר' נתן אומר מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס.

ומכאן למדנו שאפילו שאין האדם הולך לבית הכנסת יש לו לשער שיתפלל בשעה שמתפללין הקהל וזהו שאמר רבינו ולא יתפלל יחיד וכו' +בלי ספק היה לו למהרי"ק נוסחא אחרת ברבינו מאשר הוא בספרינו+. ומה שכתב לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הצבור בפרק תפלת השחר (ברכות דף ל'.) לעולם לשתתף איניש בהדי ציבורא ואף ע"ג דהתם לענין שיאמר תפלת הדרך בלשון רבים איתמר הא נמי איכא למשמע מינה:

מה"כסף משנה" משמע שהוא כן פוסק כסוגייתנו [וכך נפסק במפורש בשולחן ערוך] וכך הוא אומר שמשמע ברמב"ם, ולכן בפרוייקט השו"ת קובעים של"כסף משנה" היתה גירסה שונה בלשון הרמב"ם [ולא בדקתי במהדורת "פרנקל"].

4.
בסוגייתנו יש לשאול: מדוע אחרי דברי רבי יוחנן בשם רשב"י הגמרא מביאה דברי אמוראים כדי לאשש את הדין של רשב"י? אמנם למימרא האחרונה הגמרא מביאה ברייתא לסיוע, אבל מה זה מוסיף לדברי רשב"י? וראה ב"מתיבתא", הערות ב-ה.

5.
ומה שקשה בקשר לרשב"י נראה ליישב באופן עקרוני: הבאנו בדף ז, שמימרות של רשב"י [ובעיקר אלה שלא משובצות בברייתות] נאמרו מתוך גילוי רזי תורה ולא מתוך מחשבה וידיעה אישית ולא ממסורת רבותיו. לכן, גם אחרי דברי רשב"י בסוגייתנו האמוראים מציינים לפסוקים נוספים שמהם ניתן ללמוד את אותו הדין מתוך דרשנות "מקובלת" ושנלמדה ממסורת.