התולה בזכות עצמו / הרב הלל בן שלמה

ברכות י ע"ב

רבי יוחנן אומר בשם רבי יוסי בן זמרא, כי התולה את בקשתו בתפילתו בזכות עצמו, כפי שעשה חזקיהו "זכר נא את אשר התהלכתי...", תולים לו בזכות אחרים, כפי שנאמר לו "וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי". ואילו התולה בזכות אחרים, כשם שבקש משה "זכור לאברהם ליצחק ולישראל...", תולים לו בזכות עצמו, כמו שנאמר "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו". אמנם, לדברי רבי לוי המובאים קודם לכן, חזקיהו גם כן בקש בזכות אחרים, ורמז זאת בדבריו "מעי מעי אוחילה קירות לבי": שאם השונמית שעשתה קיר אחת החיית את בנה, אבי אבא (שלמה המלך) שחיפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב – על אחת כמה וכמה שזכותו תעמוד לזרעו, ותציל אותו. מכל מקום, בקשתו המפורשת היתה בזכות עצמו.

ייתכן לדמות זאת לנזכר לעיל לגבי רבי יוחנן, שבקש מרבי חנינא לסייעו ברפואתו, למרות שרבי יוחנן עצמו סייע בזאת לרבי אלעזר ולרבי חייא בר אבא, אלא שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, ועל כן הוא זקוק לעזרת האחרים. ובמסילת ישרים (פרק כב - בביאור מידת הענוה) כותב, שזהו דבר שאינו ראוי שאדם יחזיק טובה לעצמו ויחשוב שראוי לדברים להתרחש בזכותו