משמרות הלילה והיום / הרב הלל בן שלמה
ברכות ג ע"א-ע"ב
בברייתא שבגמרא אומר רבי אליעזר, כי יש בלילה שלוש משמרות, ועל כל משמר ומשמר הקב"ה שואג כארי ומתאבל על חורבן המקדש. לשון זו "על כל משמר ומשמר", מופיעה בתיאור השגחתו של איש הר הבית על השומרים במקדש בלילה, במשנה במידות (א,ב): "איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר". הראשונים נחלקו אם שמירת המקדש היתה מתקיימת רק בלילה או גם ביום (ראה בהרחבה בספרנו שמירת המקדש פרק ד; ויש ראיה שהיה אף ביום מהמשך הסוגיה על בת הקול המנהמת כיונה בחורבה שלוש פעמים ביום, ובירושלמי מופיע בדעת רבי הסובר שהיו ארבע משמרות בלילה, שהיו ארבע משמרות גם ביום). מכל מקום, התיאור במשניות בתחילת תמיד ומידות מתייחס לשמירה בלילה שהיתה ניכרת מאוד מאחר שלא היתה מתקיימת עבודה באותה שעה. על פי דברים אלו מובנים דברי התפארת ישראל בתחילת תמיד, המבאר כי הקב"ה מתאבל על ביטולם של המשמרות.
לגרסת רש"י בגמרא, עיקר החידוש הוא בכך שיש משמרות גם בארץ, הניכרים בסימנים הנזכרים. אולם הרא"ש גורס, כי עיקר החידוש הוא בכך שיש משמרות גם ברקיע. במעדני יו"ט רוצה לתקן את הגרסה בדבריו ולהשוותם לדברי רש"י, אולם דברי הרא"ש מופיעים באופן זה גם בתוספות הרא"ש, ובשני המקומות הוא מזכיר נפקא מינה שיש להתאבל על חורבן המקדש בפרט באותם שעות; ונראה שלהבנתו זו שעת רצון בשמים, וזה החידוש בגמרא. המהרש"א מקבל את גרסת הרא"ש וכותב, כי דבר פשוט הוא שיש משמרות בארץ, כפי שמתואר בסמוך לגבי המדינים שנחלקו למשמרות (ובוודאי שכן הוא על פי ההבנה שבמקדש נחלקו למשמרות אלו, כמובא בתפארת ישראל שם). בזוהר חדש לפרשת אחרי מות מופיע כגרסת רש"י, אולם בזוהר לפרשת ויצא מופיע כגרסת הרא"ש.
בספר התורה והתלמוד (עמוד צ) כותב, כי המלכים הקדמונים היו נוהגים לחלק את הלילה לשלושה חלקים, ואילו הרומאים היו נוהגים לחלקו לארבעה חלקים. רבי אשר היה מקורב לאנטונינוס קיסר רומי, הכיר את החלוקה המקובלת אצלם, ועל כן שיטתו שהיו ארבעה משמרות.
