הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: "רבי מאיר ורבי יהודה"

ברכות יג ע"ב

בפרקים - שואל וכו'. משיב מחמת מאי? אילימא מפני הכבוד - השתא משאל שאיל, אהדורי מבעיא? אלא: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. אימא סיפא: ובאמצע - שואל מפני היראה ומשיב, משיב מחמת מאי? אילימא מפני היראה - השתא משאל שאיל, אהדורי מבעיא? אלא מפני הכבוד: היינו - דרבי יהודה! דתנן, רבי יהודה אומר: באמצע - שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים - שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם! חסורי מחסרא והכי קתני: בפרקים - שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב, ובאמצע - שואל מפני היראה ואין צריך לומר שהוא משיב, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: באמצע - שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. 
 
1.
יש במשנה מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה, והגמרא מבררת את דעותיהם.

2.
לגבי ההלכה במחלוקת זו:
רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה טו:

היה קורא ופגע באחרים או פגעו בו אחרים, אם היה בין פרק לפרק פוסק ומתחיל ושואל שלום מי שהוא חייב בכבודו כגון שפגע באביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ומשיב שלום לכל אדם שנתן לו ע שלום.

3.
כסף משנה הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה טו:

[טו] היה קורא ופגע באחרים וכו'. משנה שם (יג) בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב באמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר"מ. ר"י אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם וידוע דהלכה כר' יהודה לגבי דר"מ ופירש"י מפני היראה אדם שירא מפניו שלא יהרגנו. וכתב

4.
תוספות מסכת ברכות דף יג עמוד ב:

שואל מפני היראה וכו' - ר"מ ור' יהודה הלכה כרבי יהודה דאמר אפילו באמצע משיב מפני הכבוד א"כ...

יוצא לפי כל הפרשנים שבמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה במשנה – הלכה כרבי יהודה.

5.
הגמרא בעירובין דף מו עמוד ב) קובעת כלל בשמו של ר' יוחנן:

רבי מאיר ורבי יהודה- הלכה כרבי יהודה;
רבי יהודה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי;

6.
ויש להעיר: אם לא היה כתוב במשנה "דברי רבי מאיר" אלא היה נשאר כדעה סתמית של "תנא קמא" הרי יתכן שהיו פוסקים דווקא כתנא קמא גם לפי מי שסובר ש"סתם משנה" הוא רבי מאיר. זאת אומרת שרבי יהודה הנשיא, כנראה, הוא זה שקבע שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר והוא עצמו כתב בכוונה את שמו של רבי מאיר ברישא של המשנה.