סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 791
 

"א"ל מה שמך א"ל שלמון א"ל שלום אתה ושלמה משנתך ששמת שלום בן התלמידים"

ברכות לט ע"ב

מכאן נראה ראיה למש"כ לעיל דשמא גרים, כגון מה שמצינו באלו מציאות "אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין". וכתב שם המהר"צ חיות שנקרא כן ע"ש ההלכה שאמר. ואני אמרתי בעוניי איפכא דשמא גרים שיאמר זאת ההלכה. ומכאן לכאורה מוכח כמש"כ דשמו היה שלמון ולפיכך זכה לומר ההלכה שעושה שלום בין החכמים. והרי כאן ודאי שלא קראו לו כך אחר שעשה שלום אלא זה היה שמו מעולם וק"ל.

[האר עינינו]

"רב אמי ורב אסי כי הוה מתרמי להו ריפתא דערובא מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ אמרי הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי"

ברכות לט ע"ב

יל"ע בטעמא דמילתא. ונראה דרב אמי ורב אסי טובא קמל"ן. דהנה היה מקום לומר אדרבה שיש לעשות כל מצוה על לחם נפרד, דהרי המצוה מקדשת את החומר ומבואר ברמח"ל [מס"י פ"א] שעילוי גדול הוא לכל הנבראים בהיותם משמשים את האדם השלם וא"כ הסברא היתה נותנת שיש להרבות בעילוי הנבראים ולחלק את המצוות בין נבראים רבים, ולמה לעשות פעמיים מצוה על אותה הפת. אמנם רב אמי ורב אסי קמל"ן איפכא, שאם כי מצד הפת עדיף טפי להפריד המצוות ולעשות על כל פת ופת מצוה כדי שיותר ויותר דוממים יתקדשו, אמנם לגבי האדם העושה מצוה, עדיף טפי אם עושה את המצוה על פת שכבר נעשתה בו מצוה, שהיות והפת כבר התקדשה הרי המצוה השניה שתעשה באותה הפת תהיה איכותית יותר ומעשה המצוה השני יהיה יותר חשוב, וגם עצם העובדה שמחזר אחר פת חשובה לעשות בה את המצוה השניה, זו גם מעלה לאדם. וא"כ למדנו שיש להעדיף טובת האדם על טובת שאר הנבראים כנלע"ד.

[האר עינינו]