סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 791
 

"אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אמר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם"

ברכות מג ע"ב

ויל"ע בנוסח המובא בסידורים שלא חיסר בעולמו "דבר" דזהו לא כגירסא בגמ' וכפי שהיא מובאת בטור שלא חיסר בעולמו "כלום". עוד העירו שבסידורים מנוקד להנות בהם בני אדם, בשוא תחת הלמד ופתח תחת הה"א, ואינו כן. אלא הגייתו בציירי תחת הלמד וקמץ תחת הה"א. עוד יש שכתבו דצריך לומר אילנות טובים [ודלא כנוסח בגמ' ובשו"ע או"ח סי' רכ"ו אילנות טובות]. כיון שאילן זה לשון זכר. ו"בדרך שיחה" [עמ' תרפ"ג התשו' האחרונה שבספר] הביא בזה מרבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א שציין לדברי התויו"ט בנזיר [פ"ב מ"ב] שהביא מה"אבן עזרא": "כל אשר אין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו". [והיינו שאפשר לתפוס בן הן לשון זכר והן לשון נקבה] וא"ש. וכתב בערוך השולחן [פי' רכ"ו] בטעם ברכה זו וז"ל: כלומר שנותן שבח והודאה להשי"ת שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרחיות לחיי האדם כמו פרי אילנות. ולכן אין מברכים ברכה זו על זרעים וירקות, דאלו הם כהכרחיות, ולא כן הפירות. ובהמשך כתב שברכה זו היא ברכה של הודאה כללית על חסדו וטובו ית' והנזהר בברכה זו עליו נאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' .

[ש.א.ח.]