הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "תניא אידך"
ברכות כג ע"ב
מיתיבי: דברים שהתרתי לך כאן, אסרתי לך כאן, מאי לאו תפילין? אי אמרת בשלמא בית הלל - התרתי לך כאן - קבוע, אסרתי לך כאן - בית הכסא עראי; אלא אי אמרת בית שמאי - הא לא שרו ולא מידי! - כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים. דתני חדא: כשהוא נפנה - מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים. ותניא אידך: לאחריו טפח, ולפניו ולא כלום! מאי לאו אידי ואידי באיש, ולא קשיא: כאן לגדולים, כאן לקטנים. - ותסברא? אי בקטנים לאחריו טפח למה לי! אלא, אידי ואידי בגדולים, ולא קשיא: הא באיש, הא באשה. - אי הכי, הא דקתני עלה: זהו קל וחומר שאין עליו תשובה, מאי אין עליו תשובה? דרכא דמילתא הכי איתא!
1.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרנב:
תניא אידך. שיטת התלמוד היא למנקט הך לישנא היכא דקא מייתי ברייתא אחריתי לסיועי קמייתא
ומצאתי מחודש דקאמר תניא אידך היכא דברייתא בתרייתא פליגי אקמייתא בסוטה דף ט"ו ב' דקאמר תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וכו' ופי' רש"י פליגי אקמייתא וכו' עיין שם:
ה"יד מלאכי" אומר שמשמעות הביטוי "תניא אידך" היא סיוע מהברייתא לאחת הדעות.
2.
כמו כן הוא מציין שלעיתים הביטוי הזה דווקא פותח ציטוט ברייתא שסותרת את הדעה שלפניה.
3.
בסוגייתנו, הברייתות מובאות כדי להציג סתירה ביניהם ולא מדובר שהברייתא השניה מסייעת לברייתא הראשונה. יוצא, אפוא, שסוגייתנו שייכת ל"חריג" - שהביטוי "תניא אידך" מציג דווקא סתירה בין שתי ברייתות.
4.
אבל אפשר לומר פשוט יותר. ה"יד מלאכי" מדבר על הביטוי "תניא אידך", ואילו בסוגייתנו מדובר על הביטוי "ותניא אידך", וניתן לומר שגם אם "תניא אידך" פותח ברייתא שמובאת לסיוע, הרי ש"ותניא אידך" – פותח ברייתא להצגת סתירה לברייתא הראשונה - כבסוגייתנו, וזה מסתבר גם בגלל המונח שפותח את ציטוט הברייתא הראשונה: "תני חדא".
