דרך האמוראים לפרש
ברכות כג ע"א
"אמר רב אשי: האי אם שהה אם לא שהה מיבעי ליה!
- אלא, דכולי עלמא אם שהה כדי לגמור את כולה - חוזר לראש...".
במקומות רבים בגמרא מעמידים האמוראים את דברי התנאים שהמדובר הוא רק באופן אחד, אף שהדבר אינו מפורש בדברי אותם התנאים. מדוע איפוא פסל רב אשי את האפשרות להעמיד את דברי רב חסדא ורב המנונא שעסקו רק באופן ששהה כדי לגמור את כולה?
אלא מבואר פה שכלל הוא שבדברי האמוראים אין מקום להעמיד אוקימתות.
וכך כתב הרשב"א בחידושיו למסכת בבא בתרא דף קז ע"א: "שאין דרך האמוראין לסתום אלא לפרש". וכך כתב גם בחידושיו למסכת חולין דף מח ע"ב. וכך כתב גם הריטב"א במקומות מספר.
וכך הם דברי הרשב"ם במסכת פסחים דף קא ע"ב: "שהאמורא יש לו לפרש דבריו יותר מן הברייתא".
