הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים ואמוראים: רבי יהושע בן לוי - תנא?

ברכות כו ע"א

אמר רבי יהושע בן לוי: ספר תורה - צריך לעשות לו מחיצה עשרה.
מר זוטרא איקלע לבי רב אשי, חזייה לדוכתיה דמר בר רב אשי דמנח ביה ספר תורה ועביד ליה מחיצה עשרה. אמר ליה: כמאן - כרבי יהושע בן לוי? אימר דאמר רבי יהושע בן לוי - דלית ליה ביתא אחרינא, מר הא אית ליה ביתא אחרינא! אמר ליה: לאו אדעתאי.

1.
הגמרא משווה ביו דברי רבי יהושע בן לוי [=ריב"ל] לדעת רב אשי [שבאה לידי ביטוי בדעת מר בר רב אשי].

2.
הגמרא מגיעה למסקנה שרב אשי מסכים לדעת רבי יהושע בן לוי והוא הודה "לאו אדעתאי".
רש"י מפרש "לא נתתי ליבי". משמע מדבריו שרב אשי מודה לריב"ל. ראה ב"מתיבתא", הערה ו, שמביא את רש"י במסכת שבת, שמפרש, שאינו [רב אשי] סובר כן [כריב"ל]. לפי זה, אם רב אשי חולק על ריב"ל מדוע הלכה נפסקה כריב"ל ולא כרב אשי שהיה "בתראי"?

3.
בכל מקרה, בתחילת הדיון הגמרא אמרה שרב אשי סובר כריב"ל, אלא שדייקה מריב"ל שלא כרב אשי. היא השתמשה בביטוי "כמאן"? ביטוי זה מוסב בדרך כלל כלפי תנא או אמורא כשהגמרא מחפשת תנא שסובר כמותו – כדי לפסוק כמותו. לכאורה, משמע מסוגייתנו שריב"ל הוא תנא. אם אמנם הוא תנא לכן לא פוסקים כרב אשי.

4.
אבל עדיין קשה, שהרי רב אשי רשאי להכריע בתור "עורך הגמרא".

5.
ניתן לומר, שרב אשי לא יכול להכריע כנגד תנא שאין מי שחולק עליו, ואמנם אין תנא שחולק על ריב"ל.

6.
וראה שו"ת יוסף אומץ סימן מו:

בענין ר' יהושע בן לוי אם הוא תנא או אמורא.

אשר בקשת למען דעת אי ריב"ל הוא תנא או אמורא כי שמעתי יש אומר בכה ויש אומר בכה ורצית לדעת שרשן של דברים.

הנה נא הואלתי ואשיבך על קנך עמו אנכי בשורה שורת דרך ארש כי כבר נודע דנזכר סוף המשנה אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא ומשו"ה מנאו הרמב"ם בכלל התנאים בהקדמתו לפירוש המשנה וגם נזכר בפרק שנו חכמים והוא ברייתא. אמנם רש"י פרק ב' דנדה כתב דהוא אמורא.

ונראה דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. דרש"י לא יכחיש דנזכר סוף משנה ובברייתא ובודאי דבצד מה חשוב תנא וכמ"ש הרמב"ם דמנאו בכלל התנאים.
ברם כונת רש"י דאין לו כח לאותוביה מיניה לאמורא והאמורא יכול לחלוק עליו כאלו הוא אמורא אחר. ובזה יודה גם הרמב"ם. ובהכי לא פליגי רש"י והרמב"ם.

ושם, מרחיב בעניין "תנאים" ו"אמוראים". עיקר דבריו, שריב"ל הוא במדרגה מיוחדת, שאין להקשות ממנו על אמורא, ואמורא יכול לחלוק עליו. לפי זה חוזרת שאלתנו מדוע אין הלכה כרב אשי.

6.1
אלא נאמר כפי שהסברנו לעיל: אמנם ריב"ל לא היה תנא אבל מכיון שהוא מהדורות הראשונים – גבול התנאים – ואין חכם מחכמי דורו שחולק עליו, לכן רב אשי לא יכול לחלוק עליו אלא אם יש לו אסמכתא קדומה שחולקת על ריב"ל.

7.
אמנם, לפי פירוש רש"י בסוגייתנו רב אשי עצמו מסכים לדברי ריב"ל ואין כלל מחלוקת.