שתתחונן שתתחולל
ברכות ל ע"ב
"כמה ישהה בין תפלה לתפלה? רב הונא ורב חסדא, חד אמר: כדי שתתחונן דעתו עליו; וחד אמר: כדי שתתחולל דעתו עליו. מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו - דכתיב: (דברים ג') ואתחנן אל ה'; ומאן דאמר כדי שתתחולל דעתו עליו - דכתיב (שמות ל"ב) ויחל משה".
רב הונא הוא שאמר כדי שתתחונן דעתו עליו, ודרשתו היא כלשון שמו: הונא, ובחילופי ה' – ח' חונא – לשון תחינה. ורב הונא כשיטתו בדף כה ע"א "דכתיב (תהלים ק"נ) כל הנשמה תהלל יה", שאין התפילה אלא דיבור הפה ותחינת הלב.
ורב חסדא הוא שאמר שתתחולל דעתו עליו, כלומר שכל גופו יחלה, וכמו במסכת ברכות דף יב ע"ב: "צריך שיחלה עצמו עליו... דכתיב (שמואל א' כ"ב) ואין חלה מכם עלי וגולה את אזני... (תהלים ל"ה) ואני בחלותם".
ורב חסדא לשיטתו בדף כה ע"א שלא יהא צואה על בשרו, או ידו מונחת בבית הכסא, דכתיב (תהלים ל"ה) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, וכל הגוף כולו צריך להשתתף בתפילה. וכדברי תוספות בדף כד ע"ב ד"ה פסק, שרב חסדא לשיטתו מצריך שם גם שלא יהיה גופו במבואות המטונפות,
וכן רב חסדא לשיטתו להסבר התוספות: "כדי שתתחולל דעתו עליו - ומפרש בירושלמי דהיינו כשילך ארבע אמות" – כלומר שכל גופו יזוז ויזוע.
וכן רב חסדא לשיטתו בענין תפילת הדרך לעיל בדף ל ע"א: "והיכי מצלי לה? - רב חסדא אמר: מעומד; רב ששת אמר: אפילו מהלך", שמצריך שגם גופו יעמוד.
