סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

ארבע אמות של תפלה

ברכות לא ע"ב

 
"אני האשה הנצבת עמכה בזה, - אמר רבי יהושע בן לוי: מכאן, שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה".

פירש רש"י: "הנצבת עמכה - משמע אף הוא עמה בעמידה".
לפירוש רש"י לא נתפרש שהיה בד' אמות דוקא, אלא שרשותו של אדם ד' אמותיו, לכל דבר וענין.
כפירוש זה פירשו גם האור זרוע בשם רבנו חננאל, רבינו יונה בפירוש השני, המרדכי, ואבודרהם בפירוש א'.

פירוש אחר בתוספות:
"[עמכה] - עמך משמע בתוך ארבע אמות משום דכתיב עמכה מלא בה"א כלומר שלא היה יושב בתוך ארבע אמות שלה כי אם בחמישית".
כפירוש זה פירשו ספר הלכות גדולות הלכות ברכות פרק רביעי, בתשובות הגאונים שערי תשובה סימן נח, רבינו יונה, תוספות הרא"ש בפירוש השני, ואבודרהם בפירוש השני.

פירוש שלישי כתב רק תוספות הרא"ש בפירושו הראשון, והועתק גם בפסקיו ובטור:
"בז"ה בגמטריא י"ב, דהיינו ד' אמות לג' רוחות".

קיים גם פירוש רביעי, בספר אבודרהם דיני שמונה עשרה (פירוש ג'):
"אי נמי עמכה הם ארבעה אותיות כנגד ד' אמות".

נפקא מינה, שיש אחרונים שחידשו שלפי הפירוש השלישי מותר לאחריו, דלא כמפורש ברוב הפוסקים; או שד' האמות אינן במרובע אלא בעיגול, דלא כד' אמות האמורות בשאר הלכות.

אולם כאמור, בגאונים וברוב המקורות הקדמונים שיעור ד' אמות נלמד באופן אחר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר