סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושגים: תנא קמא ורבי עקיבא; "הלכה כרבים"

ברכות לג ע"א


משנה. מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת; רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה; רבי אליעזר אומר: בהודאה. 

בפשטות כל שלושת הדינים ברישא הם לפי דעת "תנא קמא". לגבי הדין השלישי – הבדלה בחונן הדעת – יש מחלקות עם שתי דעות נוספות – רבי עקיבא ורבי אליעזר.

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ב הלכה ד:

במה דברים אמורים בימות החמה, אבל בימות הגשמים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים, וכן במוצאי שבתות וימים טובים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.

דין הבדלה בחונן הדעת מוזכר כבדרך אגב...

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ב הלכה יב:

ויום טוב שחל להיות באחד בשבת מתפלל בברכה רביעית בלילה ותודיענו משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חוקי רצונך ותתן לנו יי' אלהינו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה הקדשת (והבדלת והקדשת את עמך ישראל בקדושתך) ותתן לנו ה' אלהינו מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון וכו',
ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב של כל השנה מבדיל באתה חונן אף על פי שהוא מבדיל על הכוס.

גם כאן נראה שדין הבדלה בחונן הדעת מובא כבדרך אגב לדין של הבדלה ביום טוב שחל במוצאי שבת – שבזה דנה הגמרא בהמשך הדף.

מבלי להתייחס לדיון בגמרא יש לדון כמי צריכה להיות ההלכה במשנה, כאשר יש מחלוקת בין "תנא קמא"; רבי עקיבא ורבי אליעזר, כאשר לכל אחד יש דעה עצמאית משלו.

הרמב"ם בפירוש המשנה מציין שאין הלכה כרבי עקיבא ולא כרבי אליעזר. "ברטנורא" אומר על "תנא קמא": "וכן הלכה".

ונראה לומר: מקובל לומר ש"תנא קמא" הם חכמים, כלומר "רבים" ולכן הלכה כמותם. אבל יש להעיר: הרי "תנא קמא" הוא נגד רבי עקיבא וגם נגד רבי אליעזר, ולעניין זה רבי עקיבא יחד עם רבי אליעזר נחשבים "רבים". והכלל של "הלכה כרבים" נאמר רק כלפי "יחיד" ולא כלפי "רבים" אחרים, ואין משמעות למספר החכמים בכל קבוצה של "רבים". אלא, יש לומר, הרי רבי עקיבא ורבי אליעזר לא מסכימים ביניהם, ולכן ה"חכמים" הם "רבים" גם כלפי רבי עקיבא בנפרד וגם כלפי רבי אליעזר בנפרד.
כמו כן ניתן לומר, שהלכה כ"תנא קמא" לא בגלל שהם "רבים", אלא בגלל שזוהי הכרעה של "רבי יהודה הנשיא" לגופם של דברים.

הגמרא דנה בנושא ההבדלה במשנה:

הבדלה בחונן הדעת. מאי טעמא? אמר רב יוסף: מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה; ורבנן אמרי: מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול.
אמר רב אמי: גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול.

מצינו אם כן שהאמוראים דנים בדברי "תנא קמא" ["שקיל וטרי"/ "סוגיה כוותיה"] ולא מסבירים את דעות החולקים. משמע שהם פוסקים כ"תנא קמא".

בהמשך הסוגיה:

רבי אליעזר אומר: בהודאה. רבי זירא הוה רכיב חמרא, הוה קא שקיל ואזיל רבי חייא בר אבין בתריה. אמר ליה, ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן: הלכה כרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת? - אמר ליה: אין. הלכה - מכלל דפליגי! - ולא פליגי? והא פליגי רבנן! - אימר דפליגי רבנן - בשאר ימות השנה, ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי? –
והא פליג רבי עקיבא! - אטו כל השנה כולה מי עבדינן כרבי עקיבא, דהשתא ניקו ונעביד כוותיה? כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא? - דתמני סרי תקון, תשסרי לא תקון, הכא נמי - שב תקון, תמני לא תקון! –
אמר ליה: לאו הלכה אתמר, אלא מטין אתמר. דאתמר, רבי יצחק בר אבדימי אמר משום רבינו: הלכה, ואמרי לה: מטין. רבי יוחנן אמר: מודים; ורבי חייא בר אבא אמר: נראין.
אמר רבי זירא: נקוט דרבי חייא בר אבא בידך, דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרה שפיר כרחבא דפומבדיתא. דאמר רחבא אמר רבי יהודה: הר הבית סטיו כפול היה, והיה סטיו לפנים מסטיו.
אמר רב יוסף: אנא לא האי ידענא ולא האי ידענא, אלא מדרב ושמואל ידענא דתקינו לן מרגניתא בבבל: ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך, ותנחילנו זמנו ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל, בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת, הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך, ותתן לנו וכו'.

מסוגיה זו [שדנה בהבדלה שבמוצאי שבת בליל יום טוב] מוכח שאין הלכה במשנתנו – לגבי אמירת הבדלה בתפילה בכל השנה - כרבי עקיבא ולא כרבי אליעזר. הסיבה שאין הלכה כרבי עקיבא היא שתקנת אנשי הכנסת הגדולה שיהיו 18 ברכות ולא 19 לא נשכחה. ומה באמת חשב רבי עקיבא? אולי הוא חשב - שאחרי שנשכחה תקנת ההבדלה – ניתן להוסיף ברכה.

נקודה חשובה נוספת: נלמד מהסוגיה, שיש אמוראים שמקפידים טוב יותר מאחרים בציטוט דברי רבם באופן מדוייק יותר, ולא מתבלבלים במילים דומות [או אולי הכוונה לדינים דומים]: "מודים" / "נראין" / "מטין"



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר