שמו של חולה
ברכות לד ע"א
"אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר: אל נא רפא נא לה, ולא קמדכר שמה דמרים".
פירש רש"י: "אינו צריך להזכיר שמו - של חולה".
וצריך להבין מה נתכוין רש"י לחדש בזה, וכי אין הדין נכון גם במבקש רחמים על דבר אחר?
אלא שאמרו בזוהר פרשת וישלח דף קסט ע"א:
"מיד עשו, מאי טעמא? – בגין לפרשא מלה כדקא יאות".
כלומר שיעקב נצרך דוקא להזכיר את שמו של עשו בתפילתו.
והובא בפרי חדש או"ח סימן קיט סק"א.
וכן כתב בפסקי הריא"ז על ברכות כאן.
וכן הביאו המגיד תעלומה כאן ועוד, את דברי המדרש שהעמלקי לבש לבושי הכנעני בכדי שלא יהיו יודעין ישראל איך להתפלל עד שהוצרכו להתפלל אם נתן תתן את העם הזה.
אמנם הסתירה מתורצת בספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות שמחות א:
"אמר מהר"ש העומד אצל כל חולה ומתפלל עליו א"צ להזכיר שם החולה, וראייה ממרע"ה שאמר (במדבר יב, יג) אל נא רפא נא לה, ולא הזכיר שם מרים. אבל כשמברכין אותו ואין עומדים אצלו יש להזכיר שמו".
והביאו המגן אברהם סימן קיט סק"א.
לפי זה בגמרא מדובר בפניו, ובזוהר שלא בפניו. ונצרכו ישראל להצביע על עמלק באצבע בפניהם ולומר: את העם הזה.
וכך הובא בספר קול אליהו מספר קהלת יצחק עה"ת על הפסוק (במדבר כג, כג) כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, ובהגהה יט שם.
מעתה מבוארים דברי רש"י, כי אמרו במסכת נדרים דף מ ע"א שכל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה, ומקיים בזה מצוות ביקור חולים. לכן פירש רש"י שהגמרא עוסקת דוקא בחולה – כלומר שמתפלל עליו בפניו דוקא, בשעה שבא לבקרו.
