דבש, לרבי אליעזר
ברכות לח ע"א
"תנן: (מסכת תרומות פרק יא משנה ב) דְּבַשׁ תְּמָרִים וְיֵין תַּפּוּחִים וְחֹמֶץ (ספוניות) [סִתְוָנִיּוֹת] וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. [וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה]".
רבי אליעזר לשיטתו, במסכת שבת דף צה ע"א (ובמסכת בבא בתרא דף סו ע"א; ודף פ ע"א-ע"ב):
"והרודה חלות דבש, שגג בשבת - חייב חטאת, הזיד ביום טוב - לוקה ארבעים, דברי רבי אליעזר. אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרבי אליעזר - דכתיב (שמואל א יד, כז) וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ, וכי מה ענין יער אצל דבש? אלא לומר לך: מה יער, התולש ממנו בשבת - חייב חטאת, אף חלות דבש הרודה ממנו בשבת - חייב חטאת".
לדעת רבי אליעזר הדבש – הן של תמרים והן של דבורים, משקה הוא, והפקתו ממקורו נחשב לדש – הוצאת משקין מגדולי קרקע.
פירוש המילה דבש לדברי רבי אליעזר,
בשבעת המינים מדובר בדבש תמרים, וכן בפסוק ארץ זבת חלב ודבש, כבמכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק ה:
"ארץ זבת חלב ודבש ר' אליעזר אומר חלב זה חלב הפירות דבש זה דבש תמרים".
שלא כדברי רבי עקיבה שם:
"דבש זה דבש היערות וכן הוא אומר וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ (שמואל א יד, כו)".
ואילו הדבש שבשמואל לדברי רבי אליעזר הוא דבש דבורים, וכמו הדבש שבספר שופטים יד, ח: וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ.
ורש"י פירש בשמואל דבש קנים – סוקר"א, כדבש היערות לרבי עקיבה.
