תפילה בשדה / הרב הלל בן שלמה

ברכות לד ע"ב
 

לדברי רב כהנא: "חציף עלי מאן דמצלי בבקתא". כלומר, אין להתפלל במקום פתוח כמו בקעה, וכפי שמפרש רש"י, שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת המלך. התוספות (ד"ה חציף) מקשים מיצחק אשר יצא לשוח בשדה, ונתבאר לעיל (כו,ב) שהוא התפלל שם, והם מתרצים שני תירוצים: א. המדובר שם בהר המוריה, שהוא המקום המיוחד לתפילה, ובוודאי שם אין כל בעיה להתפלל אף כשהמקום פתוח. ב. הבקתא בה עוסק רב כהנא, היא מקום פתוח שבני אדם רגילים לעבור שם, ועלולים להפריע לו; ואילו תפילתו של יצחק היתה במקום בו לא היו באים להפריע לו. לפי התירוץ השני, טעמו של רב כהנא אינו כדברי רש"י הנ"ל (משום צניעות).

הטור והשו"ע (או"ח צ,ה) כתבו כדברי רש"י, שאין לו להתפלל במקום פרוץ, ובבית יוסף תמה על תירוצם השני התוספות, מהי החוצפה בדבר. המגן אברהם כתב להשיב על דבריו, שהחוצפה היא שמראה בעצמו שיכול לכוון למרות שעוברי הדרכים נמצאים שם; ומכל מקום הביא מהזוהר (וכן הביא במשנה ברורה שם), שבכל אופן יש להתפלל בתוך בית סגור. והביא שם המשנה ברורה, שעדיף להתפלל בבית שאין בו חלונות (למרות המובא בגמרא בסמוך שיש להתפלל בבית שיש בו חלונות), מאשר להתפלל בחוץ.